הגישור "המשפטי" הוא פעולת משא ומתן בין צדדים הנמצאים בחוסר הסכמה, סכסוך, קונפליקט וכו' המסתייעים ב"איש מקצוע", הוא המגשר לאחר ששני הצדדים קיבלו אותו על עצמם באופן וולונטארי. תפקיד המגשר הוא לסייע לצדדים להגיע להסכמה ביניהם, הסכמה שתסיים את הסכסוך ביניהם ותייתר את הדיון המשפטי בבית המשפט, בין אם הוא התחיל ובין והוא קיים בפוטנציה. הגישור הוא שיח של אינטרסים בין הצדדים בניגוד לשיח של זכויות בין צדדים שמנוהל בבית המשפט.
הליך הגישור אומץ על ידי המחוקק בחוק בתי המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד - 1984. המחוקק בסעיף 79 ג רבתי, מגדיר מהו גישור, מהו הסדר הגישור ומה תפקידו של המגשר. ובסעיף 79 ד רבתי של החוק, הסמיך המחוקק את שר המשפטים להסדיר תקנות בעניין הגישור והכישורים של המגשר. על פי ההגדרה אנו רואים ש"מגשר" יכול להיות כל אדם שהצדדים הסכימו ביניהם שהוא יסייע להם להגיע להסכמה על יישוב הסכסוך שביניהם, ואין הוא חייב להיות בעל השכלה מסוימת או ידע מסוים.
כאמור, הגישור נועד למצוא פתרון מחוץ לכותלי בית המשפט. מקובל לחשוב שזהו פתרון שהוא מהיר יותר, זול יותר, מאפשר לצדדים להמשיך ביחסים ביניהם לאחר הפתרון לסכסוך הנקודתי, כאשר באופן כללי מדובר בהליך גמיש יותר וסודי ביחס לניהול הליך משפטי בבית המשפט. הגישור הגיע למערכת המשפט משתי סיבות עיקריות: א. כדרך חיים, שינוי חברתי, סובלנות הדדית, פתרון בהסכמה לסכסוכים. ב. הקטנת העומס על בתי המשפט - סיבה שהמערכת לא אוהבת ולא תמיד תסכים להודות בה.
*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.
התרעות פיקוד העורף