ככלל, רשם ההוצאה לפועל אינו מוסמך לדון ולהכריע בשאלת בעלות בנכס מקרקעין.
ראשית, נציין כי רשם ההוצאה לפועל יכול להיות רק אדם הכשיר להתמנות גם כשופט של בית משפט השלום (סעיף 3(ב) לחוק ההוצאה לפועל). סמכויותיו של רשם ההוצאה לפועל הינן סמכויות ביצועיות בדרך כלל ואינן טומנות בחובן שיקול דעת שיפוטי. זאת, למעט מקרים מסוימים, אשר העיקרי שבהם הוא בקשה בטענת 'פרעתי'.
דוגמה לאחד ממקרים אלו, הוא סמכותו של רשם הוצאה לפועל במימוש או העברת זכויות במקרקעין, אשר מצויה בסעיף 81ב1 לחוק ההוצאה לפועל. סעיף זה מסועף לתתי-סעיפים וקובע את אופן ההוצאה לפועל של משכנתה או משכון, לגבי דירת מגורים. סעיף זה הוא אמנם ייחודי בהענקת הסמכויות לרשם ההוצאה לפועל, להכריע בענייני בעלות בזכויות במקרקעין, אך הוא אינו חריג בנוף סמכויותיו של רשם ההוצאה לפועל, מן ההיבט שמדובר בסמכות מנהלית וביצועית.
כלומר, בהפעלת סוג זה של סמכות, אמנם יש השפעה מכריעה לעניין הבעלות בזכויות במקרקעין, אך את כתב המינוי או כתב הרשאה (מעין "הוראות הפעלה" להפעלת סמכות זו) מקבל רשם ההוצאה לפועל ולמעשה רק מפקח על ביצועה. סמכות זו נועדה לשמש את רשם ההוצאה לפועל לממש משכנתאות כשהחייב לא עומד בהתחייבויותיו ובהחזר ההלוואה שכנגדה נרשמה המשכנתא.
מקרה שכיח נוסף הוא בהליכים מנהליים, של גביית מיסים ותשלומי חובה אחרים, שבאשר אליהם נקבע בפסיקה כי רשם ההוצאה לפועל "מחויב לבצע את כתב ההרשאה והוא איננו מוסמך להרהר אחריו ואחר תוקפו, בדומה להסדר בעניין משכון ומשכנתא". במקרים מסוימים בפסיקה, הוכרה סמכותו של רשם ההוצאה לפועל להפעיל שיקול דעת, לקבוע אימתי יש להיעתר לבקשה למינוי כונס נכסים ומתי יש לדחות בקשה זו. כאן אמנם ישנה סמכות שמחייבת הפעלת שיקול דעת, אך יש לשים לב כי מדובר בשיקול דעת שאינו שיפוטי.
לשם הפעלת שיקול הדעת השיפוטי, אשר נדרש מרשם ההוצאה לפועל, לשם הכרעה בבקשות מסוג זה, מתעוררות בדרך כלל שאלות לעניין בעלות בזכויות במקרקעין. כפי שתואר עד כה, רשם ההוצאה לפועל אינו מוסמך לדון בשאלות מסוג זה, אך הוא עשוי להידרש להן אגב ההכרעה בשאלה המשפטית העיקרית העומדת להכרעתו.
לפיכך, הכרעת שאלות בעניינים שאינם בסמכותו מוכרעות באופן אגבי בלבד. סמכות מעין זו מכונה "סמכות נגררת" והיא קבועה בסעיף 76 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984.
הפסיקה אכן הכירה במקרים שבהם, בהתקיים תנאים מסוימים, מוסמך רשם ההוצאה לפועל, במסגרת הכרעתו בטענת 'פרעתי', לדון בתוקפו של הסכם מכר מקרקעין, אך לעומת זאת, במקרים אחרים, בוטלו הכרעות של רשם הוצאה לפועל, מאחר שחרג לכאורה מסמכותו והכריע בשאלת בעלות בזכויות במקרקעין.
באחד ממקרים אלו, שנפסקו לאחרונה, קבע השופט שדן בתיק, כי אף כאשר הסמכות להורות על עיכוב הליכים על מנת לאפשר דיון בהכרעת שאלת בעלות בזכויות במקרקעין, עשויה להיות בסמכותו של בית המשפט המוסמך לדון בשאלת הבעלות בזכויות אלו. גם במקרה זה, רשם ההוצאה לפועל אינו מוסמך לדון בעניין הנדון ואף הסמכות להורות על עיכוב ההליכים עצמו מסורה לבית המשפט המחוזי. לפיכך, הכרעה של רשם הוצאה לפועל בעיכוב ההליכים נפסלת, שכן היא ניתנת בהעדר סמכות.
מכאן אנו למדים, כי במקרים שבהם מתעוררת שאלת בעלות בזכויות במקרקעין, אגב תיק הוצאה לפועל, רצוי לבדוק היטב את היבטי דיני ההוצאה לפועל ואת ההיבטים הקניינים של דיני המקרקעין, כדי שלא לנהל הליך, שבסופו של דבר ההכרעה בו תהא חסרת תוקף משפטי, בשל הינתן ההכרעה בו בחוסר סמכות.
*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.
התרעות פיקוד העורף