ישנם סוגים רבים של עורכי דין, ולא כל עורכי הדין עוסקים בהופעה בבתי המשפט השונים אולם אלו שכן מופיעים בהליכים משפטיים, צריכים סט מגוון של כישורים כדי לייצג נאמנה את לקוחותיהם ולהביא לתוצאה הרצויה מבחינתם. עו"ד אהוד ויסברוד, המתמחה בליטיגציה משפטית וייצוג בבתי משפט, מספר: "זהו שילוב של הכרת עולם בתי המשפט, יכולות חקירה ושאילת שאלות נכונות, הכנה מדוקדקת לכל דיון, אינטואיציה והבנת הנפשות הפועלות לרבות השופטים היושבים בדין, חשיבה אסטרטגית וגם יכולת משחק לא קטנה".
במקצוע עריכת הדין קיימות התמחויות רבות, שונות ולפעמים גם משונות, כאשר עשרות אלפים מחזיקים ברישיון עריכת דין, ברור כי המגוון והתחרות עצומים, והמגוון הזה מזמן לתוכו גם איכויות שונות של שירות משפטי אותו אדם יכול לשכור.
עורכי דין רבים עוסקים בבניית חוזים וניסוחם, בייעוץ משפטי, בניסוח צוואות וירושות על סוגיהן השונים, או בהוצאת מסמכים משפטיים לבעלי דין במצוות לקוחותיהם. עורכי דין אחרים כן מופיעים בפני בתי משפט - אבל בוחרים לעשות זאת בסוגים מאוד מסוימים של בתי משפט, למשל בבתי משפט לענייני תעבורה.
הופעת עורכי דין בבתי משפט פליליים או אזרחיים מחייבת יכולות מסוימות ומגוונות, אשר ככל שהן קיימות בעורך הדין המייצג אותך, כך הופעתו של עורך הדין המייצג אותך תיטיב את הסיכוי לקבל טענותיך בבית המשפט. להופעה בפני בית משפט בדיונים משפטיים יש שם מקצועי: ליטיגציה.
דיונים משפטיים הם בעלי דינאמיקה ברורה, אולם לא צפויה. מצד אחד, הנוהל והכללים ברורים מראש. במשפט פלילי יש "פרשת תביעה" ו"פרשת הגנה", וכן חקירות נגדיות של עדים; גם לסדרי הדין האזרחי יש כללים ברורים. אולם לתוך עולם המושגים הברור הזה נכנסים הפרטים השונים של כל תיק, והם שמרכיבים את השתלשלות העניינים המשפטית המשתנה מתיק לתיק בבתי המשפט השונים.
עו"ד ויסברוד: "רק מי שחי את בתי המשפט באופן קבוע יודע כיצד להגיב בכל סיטואציה. זה נכון שאף אחד לא נולד עורך דין וכל עורך דין, גם כזה שעוסק בליטיגציה, צריך להתחיל מאיפה שהוא, אבל ללקוחות כמובן עדיף עורך דין מנוסה היודע כל ניואנס בליטיגציה משפטית על מנת לשפר הסיכויים של קבלת טענותיהם בבית המשפט".
זה נכון גם בעת שאילת שאלות של העדים "שלך", הבאים לחזק את הגרסה המשפטית שלך לאירועים נשואי התיק העולה בבית המשפט, ונכון שבעתיים בעת חקירה נגדית של עדי הצד השני, במיוחד במשפט הפלילי (כמו תיקי צווארון לבן למשל).
שאלות נכונות יכולות להוביל לתשובות שיכריעו את התיק לטובתך, וכן לערער על אמינות העדים של הצד השני. היכולת לשאול שאלות היא שילוב של הגעה עם שאלות מוכנות מראש, ויכולת אלתור של שאלות לא מתוכננות, על סמך תשובת העדים או בקשות השופטים והצדדים בתיק.
עו"ד ויסברוד: "סימני שאלה הם אחד הכלים המרכזיים ביותר של כל עורכי הדין העוסקים בליטיגציה בבתי המשפט השונים. אנחנו שואלים את בעלי הדין שאלות על דוכן העדים, את הצד שכנגד, את העדים המומחים השונים. השיח המשפטי בבית המשפט, ברובו, הוא מול העדים, והוא מתנהל כמו ראיון או חקירה. לא כל עורך דין הוא חוקר טוב, ולא כל עורך דין יודע לאלתר שאלות נוכח תשובות לא צפויות של עדים. זו יכולת נרכשת, המגיעה ככל שצוברים יותר שעות ניסיון בליטיגציה בבתי המשפט השונים".
ככל שהדיון בבית המשפט מתקדם, כך ניתן להיערך טוב יותר לקראתו: התנהלות וגישת השופטים כבר מוכרת לעורכי הדין המייצגים בתיק, וגם התנהלותם של עורכי הדין של שני הצדדים מוכרת, גם אם לא הייתה היכרות מוקדמת ביניהם. בנוסף, לראיות שהוצגו בתיק מתחילות להתווסף גם העדויות בבית המשפט, ובליל הנתונים הללו מאפשר חידוד של אסטרטגיה משפטית והכנה לקראת הדיון.
בדרך כלל, מסגרות הדיון לפני כל דיון הינן ברורות: ישנו סד זמנים ברור מראש וסדר יום ידוע. למשל - חקירה או חקירה נגדית של עד מסוים. כך ניתן להתכונן לקטע המסוים של המערכה המשפטית באופן מיטבי.
עו"ד ויסברוד: "אין תחליף לשיעורי הבית לפני הדיון, המתבססים על הניסיון המצטבר בתיק ועל הבנת הדינאמיקה המתפתחת בו, כפי שעולה בדיונים קודמים ככל הניתן. ליטיגטור טוב יודע לזהות את הדינאמיקה הזו, להבין את משמעותה ולרתום אותה לטובת הלקוח שלו, כחלק מהכנה לכל תרחיש אפשרי בדיון ספציפי העומד בפניו".
גם אם אין היכרות עם דפוסי הפעולה של אותם שופטים ופרקליטים, חשוב לאסוף כמה שיותר מודיעין לגביהם, ומן הסתם - בעת המפגש בבית המשפט, להתרשם מכלי ראשון לגבי אופן ואופי התנהלותם, סגנונם, הלך מחשבתם ועוד.
למה זה חשוב? משום שכל ההכנה המוקדמת שבעולם וכל הטקטיקה המשפטית המבריקה ביותר לא יועילו, אם היישום שלהם בפועל לא יהיה תואם לדרך בה מתנהל המשפט עצמו, שהיא נגזרת של אופי השחקנים על המגרש.
עו"ד ויסברוד מסביר: "יש תיאוריה, ויש פרקטיקה. מה שקורה בבית המשפט הוא דינאמי ומשתנה, והוא בסופו של דבר תוצר של אופי ודרך האנשים המרכיבים את הסצנה המשפטית באותו תיק. חשוב להכיר אותם, להבין איך הם חושבים ופועלים, ולפעול בהתאם".
שרטוט מטרות משפטיות, נקודות מרכזיות להוכחה בתיק המעגנות את הטענות המרכזיות של הלקוח, וכמובן ביצוע האסטרטגיה עם כלים משפטיים, מתוך סדר פעולות מתוכנן היטב - הם ביטוי לאסטרטגיה משפטית בדרך להשגת המטרות של הלקוח בתיק.
לא פחות מכך, האסטרטגיה המשפטית היא חלק מהליטיגציה בבית המשפט עצמו. בסופו של דבר, הוצאתה לפועל של האסטרטגיה היא באמצעות הופעה בפני בית המשפט. עו"ד ויסברוד משווה זאת למשחק שחמט: "ההתמודדות בבתי המשפט היא משחק מוחות, מעין שחמט משפטי. חשוב לתכנן את המהלכים קדימה כבר בתחילת התיק, אבל לא פחות חשובה מכך היא היכולת לשנות את האסטרטגיה במידת הצורך, על פי ההתפתחויות בתיק".
במילים אחרות, כל ליטיגטור הוא גם קצת שחקן. צריכות להיות לו יכולות רטוריות, ואת האפשרות להציג מגוון של תגובות להתפתחויות שונות במשפט: להראות זעם בשמו של הלקוח, כאשר נעשה לו עוול משפטי; להדגיש טענות מסוימות לא רק בקולו, אלא גם בשפת הגוף שלו; להתעמת עם עדים ואפילו שופטים כשצריך.
החוכמה היא כמובן לדעת את המינון והזמן הנכונים לעשות כל "הצגה" בבית המשפט. זוהי פונקציה של ניסיון ושל היכרות עם הנפשות הפועלות - לא כל התנהלות ודרך הצגת טיעונים המקובלת על שופט מסוים, תהיה מקובלת על שופט אחר.
עו"ד ויסברוד נחרץ בעניין זה: "החיים האמיתיים בבתי המשפט אינם סדרה בטלוויזיה בה עניין משפטי נפתר תוך 45 דקות עם כמה משפטי מחץ של הפרקליטים, ואינם תיאטרון 'הבימה'. הופעה בבית המשפט היא מלאכה עדינה ומורכבת. יחד עם זאת, מפרקליט המופיע בבתי משפט נדרשת מידה לא מבוטלת של יכולת משחק והבעה, כדי להעביר את המסר הנכון לצדדים השונים ולשופטים, בין אם בשפה מילולית ובין אם בשפה בלתי מילולית".
אין ספק כי ליטיגציה, דהיינו הופעה בבתי משפט, הינה מקצוע מורכב הדורש ניסיון.
*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.
התרעות פיקוד העורף