כעת עיקר הנטל הוא על השוטרים בשטח, שצריכים להביא בחשבון כי המפגש יסתיים בתביעות אזרחיות או בפנייה למחלקה לחקירות שוטרים. את המקרים הללו עלולים לנצל גורמים מפגעים, שב"חים וגם עבריינים, ויש הרואים בכך נקודת תורפה של המשטרה וחולשה של מפקדיה – שאינם מתעקשים להילחם על ביטחון הציבור.
פרסום ההנחיה החדשה עורר זעם בקרב תושבים רבים המתגוררים באזורים שבהם אתרי בנייה רבים וכאלה הסמוכים לאזורים שמהם חודרים שוהים בלתי חוקיים.
"נראה כאילו ניסו לרצות את הדרישה של העמותות והארגונים הדואגים לכאורה לזכויות האדם, ומנגד חשפו את כולנו לסכנה", טוענת אם לילדה המתגוררת בכפר סבא. "מבחינתי, זה כמו להציל עין ולאבד שתיים. ברגע ששוטר לא מבקש הזדהות מאדם, אנחנו נכנסים לפלונטר מסוכן ויש חשש להפקרות".
"יש כאן עיוות", טען רוני (השם המלא שמור במערכת) מפתח תקווה. "ישנם לא מעט אתרי בנייה בסמיכות לגני ילדים ומוסדות חינוך, ישנם מקומות ציבוריים פתוחים, לרבות שווקים וכן מרכולים גדולים, ואם לשוטר אין סמכות - בעיקר בנוגע לבקשת הזדהות - אז שב"חים שמתכוונים לבצע פיגוע יכולים להסתובב בחופשיות וללא חשש שיאותרו. אם אין חשש מאכיפה, מה ימנע משב"ח לבצע פיגוע? זו פשוט הפקרות".
במשטרה טוענים כי שוטרים בשטח מפעילים שיקול דעת לפני בקשת הזדהות מאדם, אולם מתקשים להתייחס לטענות.
"לפי הנוהל מותר לשוטר לדרוש תעודה גם ללא קיומו של חשד סביר כאשר מתקיימת עילה סבירה באחד מחמשת המצבים המופיעים בנוהל. אחת מהן היא כשעל פי הנסיבות נדרש לברר אם נושא התעודה הוא אזרח או תושב ישראל. כמו כן, פסיקת בג"ץ נוגעת להזדהות מכוח חוק תעודת זהות, אולם קיימים חוקים נוספים שבהם קיימת סמכות לדרישת הזדהות, וביניהם חוק הכניסה לישראל".
התרעות פיקוד העורף