משפטו של זדורוב, שהורשע בשלוש ערכאות שונות ברצח תאיר ראדה שאירע לפני כ-15 שנים, עורר הדים ומחלוקות ובעיקר – המון תשומת לב ציבורית. אך כעת, משהתקבלה ההחלטה, הוא עלול למצוא עצמו מורשע שוב, מה שיחתום לעד את פרשת הרצח שטלטל את המדינה והשאיר אותנו ללא מנוח סביב השאלה – האם הצדק יצא לאור.
העילה למשפט חוזר עוגנה בסעיף 31 לחוק בתי המשפט התשמ"ד - 1984. משמעות המשפט החוזר הוא בהחזרת ההליך המשפטי לראשיתו, ועל מנת לדרוש את ההליך, נדרשת עילה מספקת מבין אלו שמנויות בחוק, ובהן: אם בית המשפט פסק כי ראיה מבין הראיות שהובאו באותו עניין, נעוצה בשקר או בזיוף ויש יסוד להניח כי אילולא הראיה, תוצאות המשפט היו שונות.
עילה נוספת, היא במקרה שהוצגו עובדות או ראיות שעשויות לשנות את תוצאות המשפט לטובת הנידון, אם אדם או אחר הורשע בביצוע העבירה, ועל כן מי שהורשע בה בפועל למעשה לא ביצע אותה, או במקרה בו נתעורר חשד של ממש כי בהרשעה נגרם לנידון עיוות דין. על כן, בית המשפט שיפתח במשפט החוזר אינו רשאי להחמיר בעונשו של הנידון, אך רשאי לבחור בסעד הראוי בעיניו לפצות במידת הצורך, ואף יכול בית המשפט להורות על זיכויו של נידון, ללא קיום של המשפט החוזר כלל.
בקשתו של ברנס למשפט חוזר אושרה שנים לאחר שהשתחרר מן הכלא, ולאחר שהגיש בקשות קודמות שסורבו. המדינה ביקשה תחילה לקיים את המשפט החוזר כדי לנסות להוכיח שוב את אשמתו, אך לאחר מכן חזרה בה וביטלה את כתב האישום בטענה כי קיים קושי בהבאת העדים הדרושים.
בהרשעתו הראשונה של זדורוב, קבע אז השופט יצחק כהן כי הודאתו בפני מדובבו לתא הייתה קבילה, ואף נדחו טענות ההגנה לפיהן הופעל עליו לחץ, מאחר ונטען כי בזמן ששוחח זדורוב עם המדובב, הייתה "אוירה נינוחה". בנוסף, קבע בית המשפט המחוזי כי להודאתו יש משקל מכריע בשל הפירוט הרב שאפיין אותה, ואף פסק כי הנאשם "מסר בהודאותיו מסה אדירה של מידע, עד כי אין הדעת סובלת 'שתילת' פרטים כה רבים". אלא שמאז ועד היום, לא נמצאו מספיק ראיות פורנזיות הקושרות אותו לזירה באופן חד משמעי.
התרעות פיקוד העורף