על פי כתב האישום, הנאשמים הינם אחים, כאשר הנאשמת התגוררה בסמוך לבית המנוח. ב-23 בינואר הגיעו שני אלמונים רכובים על אופנוע, ירו קליעים מנשק וזרקו רימון לעבר בית חברו של הנאשם ביפו, בשעה שהאם ובני משפחה אחרים שהו בביתם. דקות ספורות לאחר מכן, הגיעו מספר אנשים שגם זהותם אינה ידועה, אל חזית בית הורי הנאשמים, ירו קליעים מנשקים על הבית, בו שהו אותה עת בני משפחתם, זרקו רימון הלם ונמלטו מהמקום.
בסמוך לאירוע עזבו קואב ובני משפחתה את ביתם, מספר דקות אחרי שעזבו הגיעו שני רוכבי אופניים חשמליים, שזהותם אינה ידועה, זרקו רימוני הלם ובקבוק תבערה לעבר הבית ונמלטו מהמקום. הנאשמת נזעקה חזרה לבית, בדקה אותו ומשמצאה כי החטיאו את ביתה, עזבה את המקום ונסעה, ביחד עם בעלה והפעוט, לבית הוריה.
הנאשמים סברו כי מבצעי אירועי הירי משתייכים לבני משפחות כחיל ואבו-ניג'ם. על רקע האמור, בסברם כי כורדי משתייך לחבורת כחיל-אבו ניג'ם וביודעם כי הוא מתארח בבית המנוח, החליטו השניים לרצוח את כורדי. לשם כך יצאה הנאשמת בשעות הבוקר המוקדמות לבית הוריה ואספה את אחיה לביתה.
יום למחרת, השניים ארבו לכורדי, כשהם מצוידים באקדח. על פי כתב האישום, הם תכננו לירות בו כאשר יצא מהבית ולברוח מהמקום. מיד עם יציאתו מהבית, ירה תורכ מספר פעמים לעבר הרכב, למרות שידע כי יש אדם נוסף לצד מטרתו. כתוצאה מהירי, כורדי נפגע מקליעים בחזה, במותן ובירך והשייח' נפגע בעורפו. לאחר הירי שני הנאשמים נמלטו מהמקום.
כתוצאה מן הירי, נפצע כורדי והתמוטט בסמוך למקום, הוא הובהל לבית החולים וולפסון בחולון, שם אושפז ונותח. המנוח פונה מחוסר הכרה לבית החולים וולפסון, שם נקבע מותו זמן קצר לאחר מכן.
בבקשת המעצר עד תום ההליכים שהוגשה נגד תורכ ציינו בפרקליטות כי "המשיב ואחותו סבריה תכננו את רצח כורדי תוך הפגנת תעוזה ונחישות לביצוע זממם, נטילת חיי אדם בשל חשדם כי כורדי משתייך לחבורה יריבה. אף שהמשיב וסבריה הבחינו כי ברכבו של כורדי יושב אדם נוסף, לא היססו והמשיכו בביצוע תוכנית הרצח. המשיב היה חדור מטרה לרצוח את כורדי ופעל ללא חשש ומורא עת ירה בו ובמנוח על מפתן דלת ביתה של סבריה, בצוהרי יום בעיבורה של עיר.במעשיו אלה, לימד המשיב על עצמו כי היא אדם מסוכן, נטול עכבות וכי חיי אדם נחשבים בעיניו כקליפת השום".
התרעות פיקוד העורף