"בנסיבות של מקרים שחוזרים על עצמם בתדירות מסוימת, כמובן ברף העבירות הגבוה ביותר, אפשר להגיע לפסילת רישיון לצמיתות, אבל מניסיוני המקרים האלה לא רבים", אומר ד"ר ברק פרידמן, עורך דין לענייני תעבורה.
"אומנם החוק מאפשר להוריד לצמיתות מהכביש, אבל גם אז קיים מארג שיקולי דעת של בתי המשפט, ופעמים רבות - גם אם העבר התעבורתי הוא רב - בודקים מה משך התקופה שבה האדם מחזיק ברישיון, מהם סוגי העבירות שבהן הורשע בעבר, אם יש נסיבות אישיות, כלכליות וכדומה. כל זה משפיע על שיקול הדעת, ולכן בסופו של דבר אנחנו לא נמצאים, ואסור שנהיה, בתוך נוסחה מתמטית שבה רק תשובה אחת יכולה להיות נכונה, כי אז אנחנו סוטים מהמהות של ההליך המשפטי הקיים.
"לכן פעמים רבות, גם כשיש מקרים של עבר תעבורתי עשיר, עדיין בית המשפט לא נוטל את רישיונו של הנהג לצמיתות, אלא בוחר בדרך של פסילה משמעותית או פסילה לתקופה ממושכת. זהו חלק ממהותו של ההליך בבתי המשפט לתעבורה. כאשר מדברים על עבירות חמורות מסכנות חיים, לרוב בתי המשפט מחמירים מאוד בענישה, שכוללת פעמים רבות גם מאסר בפועל ופסילת רישיון לתקופות ממושכות ביותר".
"בכל אופן, כיום אפשר לראות שבמקרים מסוימים של נהיגה בהשפעת סמים ואלכוהול, שיכלו להיות עד לא מזמן גרימת מוות ברשלנות, אם אדם לקח במודע את האלכוהול ואף גרם למוות, זה גם יכול להיחשב כהריגה. בא המחוקק ואמר: בגלל נסיבות מסוימות אני מחמיר את רף הענישה. כן יש החמרה בחקיקה וכן נעשו צעדים בשנים האחרונות שביטאו החמרה ביחס לקלות הבלתי נסבלת שבה אדם עולה על ההגה".
דניאל בכרך ז"ל, בת 18, נהרגה בתאונת דרכים ביוני 2004, כשרכבה באופנוע עם חבר לעבודה. סמוך לכפר ויתקין איבד הנהג את השליטה באופנוע. השניים נהרגו בתאונה.
"במדינת ישראל תאונות הדרכים מהוות מכת מדינה. לא פעם קיפחו את חייהם עוברי דרך תמימים שנהרגו על ידי נהגים חסרי אחריות שאחזו בהגה תחת השפעת אלכוהול", נכתב בהצעה. "לאורך השנים כשלה מדינת ישראל במיגור מכת תאונות הדרכים, ועל אף שהנתונים מלמדים כי תופעת הנהיגה תחת השפעת אלכוהול הולכת ומתרחבת - העונש הקיים כיום בחוק אינו מהווה הרתעה מספקת".
"תאונת הדרכים בה נהרג הנער ברק חורי ז"ל היא מוות מיותר שניתן היה למנוע", אומרת ח"כ רופא־אופיר. "התאונה הותירה אותי כאובה וכועסת. כאמא לשלושה ילדים היה לי ברור שעלי לעשות מעשה. לנהג שדרס למוות את ברק ישנן 41 הרשעות קודמות, מתוכן שתיים על נהיגה בשכרות. זה כמו לנהוג עם כלי נשק ביד. הצעת החוק תגרום לנהגים לחשוב פעמיים לפני שהם עולים על הכביש, ותמנע הישנות מקרים טראגיים בעתיד".
"יש נהגים שנוסעים על הכביש, וזה רק עניין של זמן עד שיפגעו במישהו", אומר גם מנכ"ל עמותת "אור ירוק" ארז קיטה. "כשיש מחבל שהוא פצצה מתקתקת, אז עוקבים אחריו. פה לא עושים שום דבר. שוללים לעבריין התנועה רישיון, לא שוללים לו רישיון - הרי לא באמת אוכפים זאת, לא באמת מורידים אותו מהכביש. מפני שאין מספיק ניידות ושוטרים, הנהגים האלה בכלל לא מורתעים. הוא יודע שהוא עבריין סדרתי, הוא יודע שהוא מועד, ואם יתפסו אותו הוא יכול להיכנס לכלא, אבל הוא עדיין לא מפחד לנסוע גם ללא רישיון, כי הסיכוי שלו להיתפס הוא כמעט אפסי, וזו בעצם הבעיה. אין הרתעה".
"הרבה יותר מ'מה יקרה אם יתפסו אותי', אנחנו מפספסים את הצורך בחינוך", אומר עו"ד פרידמן. "מה יקרה אם יתפסו אותי, זו חשיבה מאוחרת וקצת עבריינית. כשאדם מבין את הפסול לא מתוך אימה אלא מתוך חינוך וערכים - יש לזה הרבה יותר ערך. צריך לזכור שרוב האנשים המעורבים באירועים החמורים הם עבריינים, אבל לא עבריינים בהגדרתם. חינוך, למידה, הפנמה - אלה דברים שצריך לחזור עליהם בתדירות גבוהה.
"כל נהג צריך לעשות אחת לתקופה רענון, לא מפני שהוא צבר נקודות. החמרה בענישה ופסילה לצמיתות הן ענישה, אבל יש גם מבוא. כשאתה רואה מכת מדינה, אתה לא יכול לומר שהפתרון הוא רק באחריות בתי המשפט. רוב עבירות התעבורה הן לא עבירות שאדם קם בבוקר והחליט שהוא עושה אותן. ברוב המקרים הוא לא עושה זאת במחשבה תחילה. אז מה חסר? אותו מקל בראש, שיכה על דברים כגון שימוש בטלפון בזמן נהיגה, שתיית אלכוהול לפני נהיגה. שיחות, הסברים וערך חינוכי יכולים להוריד את מספרם של המקרים הטרגיים".