שטרום אמר בעדותו כי ״הרשות להגבלים עסקיים התנהלה בחומרה כלפי יורוקום, סברנו שמיזוג בזק-יס לא יפגע בתחרות אלא יגביר אותה״. בחקירה הנגדית של שטרום לפרקליטתה של איריס אלוביץ׳, עו״ד מיכל רוזן עוזר, הובהר שמיזוג בזק-יס היה תקין, יסודי ומבוסס, בהליך שהחמיר עם בזק, ושאישורו תרם לתחרות.
רוזן עוזר שאלה: ״ב-2010 ייצגת את יורוקום בבקשה להתמזג עם בזק, בקשה שאושרה, תוך שמירת חיץ בין בזק ליס (כאשר עד חובת מכירת המניות הן הופקדו בנאמנות), וב-2013 מבקשים בקשה לבטל את חובת המכירה אבל לכולם היה ברור ובעיקר לממונה על ההגבלים העסקיים, שמה שהוא דן בו בעצם זה מיזוג בזק ויס. הדבר גם מופיע במסמך של הרשות שהוציא את הנושא לשימוע ציבורי. הפרסום של שימוע ציבורי - מי מוזמן?״. שטרום השיב כי ״חברות שרוצות להתחרות וגם כמובן כל מיני ארגונים אזרחיים שטוענים שזה יכול לפגוע בתחרות״.
״אתה יודע או לא יודע שבזמן השימוע משרד התקשורת מתנגד או לא מתנגד?״, שאלה רוזן עוזר בתגובה. ״מעולם לא שמעתי שמשרד התקשורת מתנגד או לא מתנגד. הגופים הראשונים שעמדתם התבקשה הן החברות שהתכוונו להיכנס לתחום הטלוויזיה הרב ערוצית ובהן סלקום פרטנר, שהיו ברקע עוד בשלבים הקודמים״, השיב שטרום.
לדבריו, התהליך של יציאה לשימוע ציבורי זה חלק מהליך רגולטורי תקין: "הרשות לא יוצאת סתם לשימועים ציבוריים. כאן, היה פסק דין של בית המשפט העליון שהורה לשמר את ההפרדה. אבל מאחר שהתנאים השתנו, זה לגמרי לגיטימי לשנות את ההחלטה, ומכיוון שראיתי שיש רגישות, הצעתי לצאת לשימוע ציבורי, שמא איש לא יחשוש שבוצע כאן מחטף״.