כשנשאלה האם מוציאים מידע על אנשים שאין נגדם ראיות מוחשיות לביצוע פשע, ענתה עורכת העיתון הכלכלי: "גם אם יש, יש דרך הרי לעשות. אם המשטרה רוצה להאזין למישהו, היא אמורה לפנות לביהמ"ש או למפכ"ל ולבקש אישור, ולהראות מה הסיבות בגינן היא רוצה להאזין למישהו, אבל זה לא המקרה. אנחנו מדברים על איסוף מידע, לא בשלב של חקירה". היא הוסיפה בנימה אישית: "מאוד מטריד. זו פעילות שאמורה להטריד כל אחד ואחת מאיתנו".
"כמו שרואים בתגובות, הם לא מנסים להסביר", אמרה חמי על היענות המשטרה לדבר פרסום התחקיר. "היינו מצפים שיקום מישהו במשטרה ויגיד לנו לפחות, לכל הציבור, 'אנחנו נעשה בדיקה אם אכן היו דברים כאלה, אם נעשה כחוק או לא'. שום דבר. כלומר, כל מה שרואים זה ניסיון לטשטש ולהכחיש דברים בצורה די מגוחכת אפילו אם אפשר להגיד".
"האזינו למי שרצו, בלי אישור משפטי"
"מצד אחד אי אפשר לקרוא לזה האזנה, מצד שני אם עושים שימוש בכלי כזה, מתבקש שתעמדו מול שופט ותגידו לו 'אנחנו נשתמש בכלי כזה שמאפשר לנו לקבל מידע הרבה יותר מהאזנה, אנחנו נהיה חשופים לדאטה כזו וכזו', וזה לא נעשה", הוסיפה. כשנשאלה האם הופעלו עליה לחצים בניסיון למנוע את פרסום התחקיר, טענה חמי ש"מגיעים מסרים, לקרוא לזה לחצים יותר משגרת יומו של עיתונאי? לא ממש".
"רוצה לקוות שלא מאזינים לנו"
כשנשאלה האם ישנם דברים שלא פורסמו בפרשייה: "אני לא יכולה לענות על זה, אבל אנחנו כל הזמן ממשיכים לעבוד על חומרים שיש לנו ולהשיג חומרים נוספים מן הסתם. אנחנו מאוד מקווים בסופו של דבר שזה תפקידה של תקשורת ועיתונות שמישהו יניע לפעולה, שיעשו עם זה משהו".