מאז נכנסו הרשתות החברתיות לחיינו והפכו למעשה ל"כיכר העיר" החדשה, הולכים ומתרבים המקרים של "שיימינג" פומבי. ביקורת על בית עסק, ריב בין גולשים או הערות שחצו את הגבול, עשויים להוביל לתביעה משפטית וכן לפיצוי בגין לשון הרע. באילו מקרים תוכלו לקבל פיצוי כספי? מה נחשב להוצאת דיבה ומה היא הדרך הנכונה לתבוע? עו"ד אדי בליטשטיין, המתמחה בדיני לשון הרע, עם כל התשובות.
חשוב להבין שהשופט לא מחויב לפסוק את הפיצוי המקסימלי בכל תביעה, אלא הדבר נתון לשיקול דעתו, בהתאם למורכבות וחומרת המקרה שנידון בפניו.
דבר חשוב נוסף הוא מספר הפרסומים. הסכומים המוזכרים בחוק מתייחסים לפרסום אחד, אולם ככל שישנם מספר פרסומים פוגעניים יתכן ותוכלו לתבוע את גובה הפיצוי במכפלת הפרסומים (לדוגמה: פרסום פוגעני בפייסבוק ופרסום פוגעני נוסף בקבוצת וואטסאפ רבת משתתפים עשויים להוביל לתביעה בה ידרש פיצוי כספי שינוע בין 144 – 288 אלף ש"ח).
עורכי דין שאינם עוסקים בתחום לשון הרע לא תמיד יכירו את הדקויות הרלוונטיות להצלחה בניהול תביעה או בהגנה על נתבע במסגרת תביעת לשון הרע, והדבר עשוי להוביל, במקרה הטוב, לקבלת פיצוי נמוך בצורה משמעותית ביחס למה שמגיע לתובע, או, במקרה הרע, בהגנה פחות טובה על נתבע, דבר שעשוי להגדיל את גובה הפיצוי אותו הנתבע יצטרך לשלם לאחר הגשת תביעת לשון הרע נגדו.