הסיפור של משה (שם בדוי) שנחתם השבוע, התחיל לפני כשלושים שנה!! ואם לדייק, סביר שהתחיל עוד שנים רבות וארוכות קודם לכן. למעשה, אפשר לספר אותו כסיפור על יריבות בין אחים, על העדפה של בן אחד על פני השני, על כעסו של ילד בגין בחירתה של אימו ואפשר, אם רק רוצים, להתייחס אליו כאל בחירה - בחירה במשפחה.
כשמשה נפגש עימי לראשונה, הוא סיפר שאמו שולה (שם בדוי) נפטרה לא מזמן ואביו, שלום (שם בדוי) נפטר 16 שנים לפניה. הוא סיפר בהתרגשות עד כמה הוא, אשתו והילדים מתגעגעים אליה, על הבית והרכוש שהשאירה, והוסיף כמעט בלחש, שהוא ילד מאומץ ויש לו גם אח, בנה של אימו מנישואיה הראשונים, שלא ממש נמצא בקשר עם המשפחה והוא לא קיבל כלום בצוואה.
שלום ושולה אמנם לא הביאו ילדים משותפים לעולם, אך יום אחד, בהיותו בן ימים ספורים בלבד, וכששולה הייתה בת 59, הם קיבלו לחזקתם, מאחיו של שלום ואשתו, את משה. הסיבה להסדר אינה ידועה או לפחות אינה מדוברת, והדבר נערך בתוך המשפחה וללא כל התערבות משפטית. וכך, גידלו שלום ושולה את משה כבנם והיו לו להורים מסורים ואוהבים.
"אתה לא מבין באיזה ובכמה דברים נוראיים הוא מאשים אותי", מספר לי משה בעצב, "דבר ראשון הוא טוען שבזכות היותו הבן הביולוגי, הוא הזכאי היחיד לכל העזבון, שזייפתי את הצוואה כי טביעת האצבע של אמא קטנה מידי ומטושטשת, שלא כל העמודים בצוואה חתומים ושבגלל שאמא גרה איתי ועם משפחתי, היא הייתה תלויה בנו לחלוטין, פחדה ממני פחד נוראי והוסיף איזה מונח משפטי של ״השפעה לא הוגנת״, או משהו כזה שהייתה לי עליה.. ואם כל זה לא מספיק, הוא גם מאשים את אבא שאסר על אמא להיפגש איתו וטוען שבגלל שהצוואה הייתה הדדית, והוקראה להורים שלי ביחד, אמא פחדה להתנגד לאבא וגם נוכחותו של אבא כדבריו נחשבה להשפעה הלא הוגנת הזו… משה מאדים כולו ומתחיל לרעוד ונראה כי הדברים נוגעים עמוק בליבו ופוגעים בו קשות.
הסברתי למשה שכל העילות בהתנגדות לצוואה שהגיש אחיו, הן עילות קלאסיות ומוכרות, והן קשורות לגמירות דעתו החופשית של המצווה לערוך צוואה, כאשר למעשה מחובתו של המתנגד לקיום הצוואה להוכיח היעדר כשירות, השפעה בלתי הוגנת ומעורבות בעריכת הצוואה.
הסברתי לו כי בנוסף לעילות הקלאסיות המרכזיות שנטענו, ניתן לבטל ירושה גם בדרכים נוספות, למשל בזכייה טכנית במקרה של פגם צורני בצוואה, כפי שטוען אמנון, והרגעתי אותו. הליכי פסילת צוואה הם כמעשה ידי אמן, דרושים ניסיון רב וחשיבה אסטרטגית רחבה כאשר כל צד נדרש לאיסוף ראיות ועובדות ולבניית אסטרטגיית משפטית סדורה שתוביל לניהול הליך משפטי יעיל ואפקטיבי.
מיותר לציין כי למשפט הגענו מוכנים, מגובים בעדויות, בהצהרות, בסרטונים ובשלל שכנים טובים וחברים אוהבים שנרתמו ובאו גם כדי לתמוך במשה וגם על מנת להעיד ש"גם הם שמעו את שולה אומרת לא פעם ש״הכל בשביל משה, כל הרכוש שלו ובשבילו ובאהבה".
בית המשפט דחה את ההתנגדות לצוואה ואת הטענה שחתימתה של שולה מזויפת וזאת בהסתמך על עדותו של עורך הדין שערך את הצוואה, כאשר סיפר כי המנוחה חתמה בפניו באמצעות טביעת האצבע שלה.
בית המשפט גם קבע שלא למשה ולא לשלום, הייתה השפעה בלתי הוגנת על שולה, ומן העדויות הצטיירה שולה בדיוק כפי שהייתה – אישה צלולה, חזקה ועצמאית שאינה תלויה באיש ובנוסף, הסרטון שצולם במעמד החתימה סייע כמובן וחיזק את טענותינו.
אז מי אמר שמשפחה לא בוחרים, קשר דם או מטען גנטי הם רק חלק ממה שהופך אנשים למשפחה, בחירות, התנהגות, תשומת לב מיוחדת הם הבסיס האמיתי למשפחה