לטענת המדינה, כתב האישום מגולל "מסכת חמורה של פעולות מרמה שביצעו המשיבים נגד חברת בזק ונגד ציבור המשקיעים תוך הפרת חובת האמונים שלהם כלפי החברה, בכך שקיבלו מידע שהיה גלום בו יתרון תחרותי בניהול המו"מ".
במסגרת הערעור נטען כי בית המשפט שגה בקביעתו , כי "לא קיימת חובת סודיות על דיוניה של וועדה בלתי תלויה ועל המידע שנדון בה- כך בכלל וכך בוועדות הקונקרטיות שבהן עוסקים האישומים בפרט". עוד נטען כי שגה בית המשפט המחוזי בפרשנות הדין בעניין זה וכי "חובת הסודיות היא מאפיין מרכזי של מוסד זה, בלעדיה אַיִן לצורך מימוש תכליות הוועדה כמוסד המדמה הליך תחרותי בעסקאות בעלי עניין בחברות ציבוריות".
בכתב האישום נטען כי יוכלמן העבירה לשורר ואלוביץ' מידע סודי. בית המשפט קבע שיש מקום להותיר את הדיון בעבודת הוועדות הבלתי תלויות למשפט האזרחי ולא הפלילי. השופטת אגמון גונן כתבה כי "האם מעשיהם של הנאשמים היו ראויים? ייתכן שלא, ייתכן שאכן ראוי להימנע מהעברת המידע. עם זאת, מעשיהם של הנאשמים אינם מתקרבים לרף הפלילי".
"נראה כי במקרה של האישומים השני והשלישי הם הוגשו במקרים בהם לא נחצה הרף הפלילי ולא היה מקום להגיש בגינם כתב אישום. יש להותיר, ככלל, את תקינות פעולת הועדות הבלתי תלויות למישור האזרחי", הוסיפה.
התרעות פיקוד העורף