על פי ההסדר אליו הגיעה באת כוחם של השלושה, עו"ד סיון אלה-לוי, בגין אותם כספים שנלקחו מהמנוחה שלא כדין בטרם פטירתה, תחולק הירושה כעת באופן שהתובעים - הנכדים, יקבלו 71% ממנה, והנתבע יקבל 29% ממנה.
על פי התביעה, התובעים הינם האחיינים של הנתבע ויורשיה החוקיים של סבתם המנוחה. בהתאם לצו ירושת המנוחה, ירש כל אחד מהתובעים 1/6 מעיזבונה של המנוחה, כאשר הנתבע הינו יורש של מחצית מעיזבונה. בהתאם לטענות התביעה – הנתבע, בעת שהמנוחה הייתה חולה, דמנטית, סכיזופרנית וסיעודית העלים כספים מרכושה בהיקפים של מיליוני שקלים, בהם השתמש לטובתו ולשימושו האישי בניגוד לכל דין ופעל ברכושה, בכספיה ובנכסיה של המנוחה כאילו היו שלו.
לטענת עו"ד סיון אלה-לוי, פעל הנתבע באופן מכוון מאחורי גבם של התובעים, הסתיר מהם מידע, סיפק להם גרסאות סותרות בנוגע לפעולותיו שלא כדין בכספי וברכוש המנוחה, עוד בחייה ולאחר פטירתה, עד כדי סירוב לשיתוף פעולה עמם וסירוב למענה על פניותיהם כי יתנהל ברכושה ובכספיה של המנוחה כראוי וכפי המצופה ממנו, שלא לטובתו והתעשרותו האישית. לפני כשבע שנים, רוקן הנתבע את דירת המנוחה מתכולתה שהייתה מלאה בחפצי אומנות יקרים ושנה לאחר מכן, על דעת עצמו מכר את דירת המנוחה ב-2 מיליון שקלים, בעודה של המנוחה בלתי כשירה גופנית או קוגניטיבית.
במהלך השנים, כך נטען בתביעה, נטל הנתבע גם כספים נזילים מכספי המנוחה זאת, עוד בחייה ועשה בהם שימוש אישי ופרטי, תוך שהעלים כל מידע על שימושו בהם כלפי התובעים והכל, בניגוד לחובת ההגינות ותום הלב המוגברת החלה עליו כבעל הגישה הבלעדית לנכסיה ולכספיה של המנוחה ולטיפול השוטף בה, בעוד המנוחה לא הייתה במצב פיזי או קוגניטיבי שפיר ולא הייתה כשירה לנהל כספיה או לקחת כל החלטה בנוגע לרכושה ונכסיה.