שופט בית משפט השלום בבאר שבע, חרג לקולה בשני תיקים של עבירות מין וגזר על תושב הדרום 9 חודשי עבודות שירות. זאת, על אף שהפרקליטות דרשה להשית על הנאשם 20 חודשי מאסר. בית המשפט קיבל את טענת הסנגור, עו"ד מור עטיה, לפיה יש להקל בענישה נוכח הליך השיקום שעבר.
בעקבות הסדר טיעון שהושג בין הצדדים, הודה והורשע הנאשם בכתב אישום מתוקן במסגרתו יוחסו לו עבירות של מעשה מגונה בשני תיקים שונים שאוחדו.
על פי עובדות כתב האישום הראשון, אסף הנאשם לרכבו את המתלונן, כבן ,30 ובמהלך הנסיעה, בעוד המתלונן מנמנם, שלח הנאשם ידו ונגע בחלק העליון של רגל המתלונן באזור מפשעתו. המתלונן הרחיק את ידו של הנאשם. בהמשך הנסיעה, הכניס הנאשם ידו אל מתחת למכנסי המתלונן, ונגע באיבר מינו מעל תחתוניו. המתלונן חש במגע יד זו, צילמה, והדף יד הנאשם ממנו.
במסגרת הישום השני, הורשע הנאשם בכך שאסף לרכבו קטין כבן 16. על פי הנטען, הקטין מסר לנאשם כי הוא בן 17. במהלך הנסיעה, שלח הנאשם יד אל עבר המתלונן והחל לעסות ירכו ונגע באיבר מינו לאחר שפתח מכנסי המתלונן. כל אלו, כך נכתב באישום, נעשו שלא בהסכמת המתלונן. משביקש המתלונן לרדת מן הרכב, אפשר זאת הנאשם.
התביעה בטיעוניה הפנתה למיוחס לנאשם בכתב האישום ולערכים המוגנים בהם פגע תוך ביצוע העבירה. לטענת נציגי התביעה, מעשי הנאשם "פגעו פגיעה חמורה בערכים המוגנים שהם הגנה על האוטונומיה של המתלוננים על גופם, על פרטיותם, צנעתם וכבודם. מידת הפגיעה של הנאשם בערכים אלו גבוהה, לבטח עת אחד הנפגעים היה קטין".
עוד ציינו נציגי התביעה כי אין מקום לקבוע מתחם ענישה אחיד לשני המקרים, שכן לא עומדים הם במבחנים הקבועים בפסיקה לכך. המדינה דרשה להשית על הנאשם עונש נפרד לכל אירוע, ולא ברף התחתון של המתחם לו עתרה, כך שסה"כ ירצה עונש שלא יפחת מ- 20 חודשי מאסר.
מנגד, הסנגור, עו"ד מור עטיה, טען כי הפסיקה אליה הפנתה המאשימה לא מגלמת המעשה בו הורשע הנאשם, והפנה לפסיקה התומכת בעמדתו לפיה הענישה אמורה להיות פחותה מהמבוקש על ידי המאשימה, לבטח כשיש מקום וצורך לסטות נוכח הליך שיקום.
"המאשימה טענה כי הנאשם חיפש קורבנות קטינים, אך לדבר אין זכר בכתב האישום", ציין עו"ד עטיה. עוד ביקש הסנגור להבהיר כי לא הייתה, לפחות באישום השני, התנגדות אקטיבית של המתלונן.
"מדובר", אמר עו"ד עטיה, "בנאשם שלקח אחריות מלאה, מגלה אמפטיה לקורבנות שלו". עו"ד עטיה הוסיף, שהנאשם עבר הליך טיפולי אינטנסיבי וקיימים סממני שינוי ברורים.
"הנאשם מודע לגורמי הסיכון ויימנע מהם בעתיד, לבטח נוכח הליך הטיפול", טען הסניגור. "הנאשם הפך למוקצה בישוב בו גר, התא המשפחתי שלו התפרק ויש בנסיבות אלו לשקול שיקולי חסד. בשל הנסיבות האישיות המשמעותיות של הנאשם, ושיקולי שיקום ברורים, יש מקום לאמץ את המלצות שירות המבחן".
כמו כן, צוין עוד, הכי נאשם התנצל והביע חרטה עמוקה על מעשיו החמורים, גם כלפי המתלוננים. עו"ד עטיה ביקש להדגיש את ההליך השיקומי שעובר ועבר הנאשם במהלך עשרת החודשים האחרונים, עת למד להכיר במגבלותיו וגורמי הסיכון שלו.
השופט שקיבל את טענות הסנגור עו"ד עטיה, ציין כי הנאשם החל והתמיד בהליך שיקומו בצורה נאותה ומעבר לכך.
"נדמה", כתב השופט, "כי הנאשם, כך על פי שירות המבחן ולפי הערכת המסוכנות שגובשה ביחס אליו, מודע היום למגבלותיו, לקשייו ולנתונים שהובילוהו לפעול בדרך בה פעל בעבר. על פי נסיבות ביצוע העבירות, הור היה צריך להיענש באופן חמור יותר, תוך מיקום ענישתו בחלק המרכזי של מתחמי הענישה שנקבעו... זו גם הסיבה, שלא מצאתי מקום לחפוף את הענישה ביחס לכל אישום אחת לשניה, אלא לקבוע כי ענישת הנאשם תבוצע ביחס לכל אישום במצטבר, ובהתאם לרף שנקבע במתחם הרלוונטי אליו".
עוד הוסיף השופט בגזר הדין: "הנאשם הביע חרטה והתנצל בפני המתלוננים ומאמין אני כי מדובר חרטה כנה ואמיתית. לאחר ששקלתי כלל השיקולים ולאחר שההתלבטות כאמור הובילה אותי לקביעה שיש מקום בעת הזו לתת משקל בכורה לשיקולי שיקום, תוך סטייה ממתחם הענישה".
התרעות פיקוד העורף