התופעה של אלימות ורצח בתוך המשפחה הוגדרה זה מכבר על ידי בתי המשפט בישראל כ"מכת מדינה". לפי הנתונים העגומים, בשנת 2020 נרצחו בישראל 26 נשים על ידי בני זוגן, ובשנת 2021 נרשם נתון דומה - 23 מקרי רצח של נשים. בשנת 2020 נפתחו במשטרה מעל 20 אלף תיקים בגין אלימות בין בני זוג (אלימות פיזית ואיומים) כשבמרביתם הנפגעת הייתה אישה.
הנתונים העגומים מובילים לבהלה תמידית במדינה מפני הרצח והאונס הבאים. זאת, הן מצד התקשורת, הן מצד הציבור והן מצד הרשויות השונות במדינה. אולם לצד החשש המוצדק, מהווים הנתונים, כמו גם הבהלה הציבורית, קרקע פורייה לתלונות שווא. כלי מפוקפק והרסני הנתון בידי מי מבני הזוג, בעיקר נשים, להעליל על בן זוגן או הפרוד אירועי אלימות או עבירות מין שלא היו. לאור החשש מפני הרצח הבא, יודעות הנשים, הן תוכלנה להשתמש במשטרה או בכוחן של הרשויות האחרות, כמו מערכת המשפט, "כקרדום לחפור בו", על מנת לפגוע בבן הזוג בזמן הליך גירושין, מאבק משמורת ובכלל.
כדי להתמודד מול תלונות שווא ייאלץ בן הזוג להוכיח את חפותו. כבכל תלונת שווא, לעיתים נראה כי המאבק הוא סיזיפי ונדון לכישלון, וביתר שאת בנושא של עבירות מין ואלימות במשפחה, וזאת בשל הבהלה הציבורית מפני עבירות אלו וכן מפני הנטייה הכמעט תמידית, להאמין לאישה ולא לגבר.
פרט לכך, חשוב לזכור כי בעת חקירה תחת אזהרה כל מילה נרשמת ומהווה ראיה, ועל כן אסור להגיד מילים מיותרות. החוקרים ינסו להוציא מכם, כנחקרים, מידע מפליל ועליכם למסור מידע תכליתי בלבד, כפי שהוסבר לכם על ידי העורך דין שלכם. במידה ומדובר בסכסוך גירושין, בדרך כלל עורכי הדין ימליצו להכחיש את המיוחס לכם ולהבהיר את המניע הנסתר או הגלוי הקיים בתלונה נגדכם. בנוסף, תדרשו בפתיחת החקירה עימות עם המתלוננת נגדכם.
התרעות פיקוד העורף