יצירת האישה בבראשית - עבירה פלילית או מתנה שמימית?

בס"ד

על פי ספר בראשית הקב"ה יצר את האדם, ”עָפָר מִן הָאֲדָמָה”, על מנת שיעבוד את האדמה וישמור על גן העדן. רק אחר כך, כדי להפיג את בדידותו של האדם, יצר מן האדמה את בעלי החיים, אך ”וּלְאָדָם לֹא מָצָא עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ”. בסופו של דבר, לקח הקב"ה צלע מאדם וממנו יצר את האישה:

מהטקסט עולה שאדם הראשון שמח בחילופין, אבל מה היה קורה אילו אדם לא היה שמח, האם מבחינה משפטית יש לאדם טענה כלפי הקב"ה?

החוק קובע מה היא גניבה:

"נוטל ונושא דבר הניתן להיגנב, בלי הסכמת הבעל, במרמה ובלי תביעת זכות בתום לב, כשהוא מתכוון בשעת הנטילה לשלול את הדבר מבעלו שלילת קבע;"

במילים פשוטות גניבה זה לקיחת חפץ בלי הסכמה, כאשר הלוקח לא מתכוון להחזיר את החפץ אלא לשלול אותו מבעליו באופן קבוע.

אם ננתח את הסעיף נגלה שצריכים להתמלא התנאים או "יסודות העבירה" הבאים: נוטל ונושא, דבר הניתן להיגנב, בלי הסכמת הבעלים, בלי תביעת זכות ומתוך כוונה לשלול את החפץ באופן קבוע.

מצד אחד, הקב"ה הרדים את האדם, לקח ממנו צלע בלי לקבל את רשותו, והחזיר לו משהו אחר – שהוא לא ביקש, ולא בהכרח רוצה. מנגד, ניתן לטוען כי לקב"ה יש תביעת זכות בתום לב שכן האדם עצמו הוא יציר כפיו של הקב"ה, וגם הוא לכאורה בעצם שייך לקב"ה.

מצד אחד אין ספק כי היתה פה לקיחה ללא רשות. מצד שני, בית המשפט יצטרך להכריע האם לקב"ה יש תביעת בעלות בתום לב על גופו של אדם הראשון. בהנחה שבית המשפט ייקבע שלקב"ה יש תביעת בעלות – הרי שלא בוצעה כל עבירה.

אם בית המשפט ייקבע כי אמנם הקב"ה ברא את האדם אך עם יצירתו נגמרת תפיסת הבעלות שלו בו – הרי שנצטרך לעבור לשאלה השניה, האם נטילת חפץ מאדם במטרה לתת לו חפץ אחר יותר טוב – היא מטרה לגיטימית או שמא מהווה גניבה ולא משנה הכוונה.

בואו ננסה למצוא דוגמא מעשית, רופא בבית חולים גנב ביצית מאישה, מפרה אותה ומחזיר אותה מופרית לרחמה של אותה האישה מבלי שביקשה.

או למשל, מנכ"ל של חברה חתם על חוזה עתידי עם חברה אחרת מבלי לקבל את אישור הדירקטוריון או בעלי המניות, בסופו של יום החוזה יכול להניב רווחי עתק לחברה ולחילופין יכול לגרום להפסדים.

החוק הישראלי שונה מעט מהמשפט העברי, במשפט העברי חל הכלל לפיו "זכין לאדם שלא בפניו..." והכוונה היא שניתן לתת מתנה לאדם מבלי לקבל את הסכמתו (זה עדיין לא עונה על השאלה האם מותר לקחת חפץ ממישהו בלי רשות ולהחזיר לו חפץ משובח יותר). לעומת זאת החוק הישראלי לא כ"כ מאפשר זאת מכל מיני סיבות, ובייחוד כאשר אנו עוסקים במשפט עם תפיסה מערבית של אינדיווידואליזם וקדושת הרצון האישי החופשי.

למיטיבי לכת, אפשר גם לבחון את המקרה הזה ביחס לשאלת סחר באברים היינו, האם המקרה שלנו נכנס תחת האיסור על סחר באיברים? אבל זה כבר למאמר נפרד.