בפסק דין שניתן בימים אלה על ידי הרכב שלושה שופטים של בית המשפט העליון בירושלים, קיבל בית המשפט העליון את עמדתם של עורכי הדין ורד כהן ורענן בר-און, וחייב את הועדה המקומית לתכנון ובניה לשלם פיצוי עתק בגלל שהפרה את התחייבותה להעביר לבני המשפחה מגרש מסויים כפיצוי על קרקע שהופקעה מהם.
ביהמ"ש העליון קיבל את עמדת עורכי הדין בר-און וכהן, וחייב את הועדה המקומית לשלם פיצוי לבעלי הקרקע בסכום העולה על שווי המקרקעין שהופקעו מהם. זאת, בפסק דין חדשני, בניגוד לאשר נקבע בפסיקה עד היום. בנוסף, באופן תקדימי קבע ביהמ"ש העליון, כי הפיצוי ישולם לבעלי הקרקע לפי מה שהובטח לבעלי הקרקע כבר לפני כ- 40 שנה, למרות שחלפה תקופת ההתיישנות לתבוע על הפרת ההבטחה שניתנה לבעלי הקרקע לפני עשרות שנים.
גם בענין הוצאות המשפט קיבל ביהמ"ש העליון את עמדתם של עורכי הדין בר-און וכהן, ופסק :
לאור תוצאה זו – ביהמ"ש העליון אף הותיר על כנו את סכום הוצאות המשפט הגבוה מאוד שפסק ביהמ"ש המחוזי לטובת בעלי הקרקע, בסכום של מאות אלפי ₪.
תחילתה של הפרשה בתביעה שהגישו עורכי הדין בר-און וכהן, מטעמו של תושב ביישוב בשרון ושני בניו, המתגוררים כולם ביישוב בשרון.
על פי התביעה, הופקע מהתושב מגרש בשטח של דונם ורבע, ובמקומו היה אמור התושב לקבל שני מגרשים חלופיים. אלא שהתושב קיבל מגרש אחד בלבד. המגרש השני שהובטח לו נמכר לצד שלישי. הייעוד של השטח שהופקע מהתושב, ועליו בית מגורים ישן, שונה ל- שצ"פ, ונגד התושב הגישה הועדה המקומית כתב אישום בגין שימוש במקרקעין ללא היתר.
הנתבעים טענו, כי נמסר מגרש לאותו תושב, ועליו הוא הקים את בית מגוריו, ומגרש זה משקף הלכה למעשה את מלוא התמורה המגיעה לתושב בגין הפקעת המקרקעין שהיו בבעלותו.
עוד טענו הנתבעים, כאילו על מנת לקבל את המגרש השני היה צריך התושב לשלם כסף, אותו לא שילם. עוד טענו הנתבעים כי התושבים ויתרו על זכויותיהם במגרש השני, וטענות נוספות. בית המשפט המחוזי קיבל את עמדתם של עורכי הדין בר-און וכהן, ודחה את טענות הנתבעים אחת לאחת.
עורכי הדין בר-און וכהן הוכיחו, שהמגרש שהיה צריך להימסר למרשיהם – לא רק שלא נמסר למרשיהם אלא אף נמכר לאדם אחר, חבר ועד היישוב.
בית המשפט קיבל את טענת התביעה וקבע, כי המועצה האזורית, וכן הועדה המקומית לתכנון ובניה, וכן הועד המקומי, וכן רשות מקרקעי ישראל, וכן משרד השיכון וכן חברת עמידר - התרשלו כלפי התובעים.
הועדה המקומית לא ויתרה, אלא הגישה ערעור לבית המשפט העליון, במסגרתו עתרה לבטל את פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז, לבטל את תשלום הפיצוי שהושת עליה ולבטל את תשלום ההוצאות ושכ"ט עו"ד בסכומים של מאות אלפי ₪ שנקבע על ידי בית המשפט המחוזי מרכז.
התרעות פיקוד העורף