בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון, הבהיר בפסיקה שפורסמה לפני מספר ימים מדוע יש חשיבות כה גדולה באופן שבו אנו עורכים את צוואתנו, ומדוע יש לעשות זאת בהקפדה יתרה ועדיף תוך פיקוח של עורך דין. כל זאת, כדי שהרצון האמיתי של המנוח יתממש.
פסק הדין של השופטת מיכל סער, מבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון, דחה את בקשתו של בן לקיים את צוואת אמו, לפיה כל ירושה יעבור לידיו ולא יחולק בין ארבעת אחיו הנותרים. מדוע קבע כך בית המשפט, אף שהאישה הייתה צלולה בדעתה וכשירה לעריכת צוואה? ובכן, בשל מעורבותו של הבן בעריכת הצוואה.
נתחיל מההתחלה. האישה נפטרה במרץ 2018 כשהיא בת 88 שנים. כחודש טרם פטירתה אושפזה בבית החולים לאחר שנפלה ומעדה במדרגות ליד ביתה וקיבלה מכה בראש. האישה עברה החייאה ונכנסה למצב של תרדמת עד לפטירתה. בעת פטירתה הייתה המנוחה אלמנה.
לאחר מותה של האם ניצת קרב ירושה בין ילדיה, על רקע 3 צוואות שונות עליהם חתמה במהלך חייה. קרב ירושה שהגיע לפתחו של בית המשפט. הצוואה האחרונה עליה חתמה המנוחה, נערכה באוגוסט 2017, חודשים ספורים לפני מותה. במסגרת צוואה זו, הורישה האם את כל רכושה לאחד מבניה. כחצי שנה לאחר מות האם, בינואר 2019, הגיש הבן בקשה לקיום הצוואה לטובתו, אך נתקל, כמובן, בהתנגדות מטעם ארבעת אחיו.
האחים טענו כי הצוואה נכפתה על אימם ועל כן יש לבטלה. לגרסתם, האם לא ידעה לקרוא ולכתוב ולכן בצוואות הקודמות שערכה הוטבעה אצבעה ואילו בשלישית - האחרונה - מופיע שמה, לכאורה בכתב ידה. משכך, טענו, אין ספק כי מישהו סייע בידה לכתוב, ולא מן הנמנע שאף כתב את שמה בעצמו. הילדים טענו עוד כי ידיעתה של המנוחה את השפה העברית הייתה מועטה ויש ספק האם הצוואה הוקראה לה והוסברה לה, היות ועובדה זו לא נכתבה על גבי הצוואה.
עוד על פי הילדים, בעת עריכת הצוואה השלישית, הייתה האישה בת 88 במצב פיזי ומנטאלי שלא אפשר להב להבחין באופן מעמיק בצוואה ובמשמעות עשייתה. אחיהם, כך טענו, השפיע על המנוחה השפעה בלתי הוגנת. "לא זו בלבד שהבן לא תמך במנוחה או סייע בעדה בכל צורה שהיא", כך נטען, אלא שנהג לקלל אותה כדבר שבשגרה... בנסיבות אלה, ברור כי הצוואה והחתימה עליה נכפתה על המנוחה או למצער שהופעלה עליה הפגעה בלתי הוגנת".
מנגד, טען הבן כי לאחר פטירת האם הוא קיבל הודעה מהרשם לענייני ירושה על עצם קיומה של הצוואה האחרונה ועל היותו זוכה בה. לדבריו, המנוחה ערכה את הצוואה בדעה צלולה, בהבנה מלאה ומרצונה החופשי והמוחלט ללא כל השפעה חיצונית כלשהי. "מלבד טענות בעלמא", טען, "לא הוכח דבר מכל שטוענים המתנגדים והכל מתוך תסכולם כי המנוחה ציוותה את כל רכושה, ביתה והמקרקעין לו".
השופטת מיכל סער, ציינה בפסק הדין את שידוע - בתי המשט ככלל, ממעטים בביטול או בשינוי צוואה ועל כן מי שמבקש לבטל צוואה עליו להרים נטל כבד ביותר. עם זאת, כלל לא פחות גדולה הוא גם לבטל צוואה כאשר ישנו פגם מהותי בכושר השיפוט של המצווה או כאשר מוכח שהיא לא נערכה מתוך רצון חופשי אמיתי.
השופטת, על סמך חוות דעת רפואיות שהוצגו בפניה, קבע כי לא הוכח שהאם הייתה חסרת כשירות לחתימה על צוואה. "בהיעדר ראיות ברורות ומשמעותיות לשלילת כשירותה של המנוחה לצוות, יש לדחות טענה זו", כך נכתב בפסק הדין.
למרות זאת, קבעה השופטת כי מעורבותו של הבן, אשר נהנה מהצוואה, הגיעה עד כדי לקיחת חלק בעריכתה ויש בכך כדי להביא לפסילתה של הצוואה. בין היתר, התברר כי הבן הוא שלקח את האם לרופא פסיכיאטר לצורך עריכת חוות דעת רפואית, נכח בפגישה ביניהם ועוד. הוא גם זה שיצר קשר עם עורך דין והסיע את האם לפגישה עמו. עדי הצוואה היו שני אנשים הקשורים לבן, בהם מעסיקו לשעבר.
"בעניינו", נכתב בפסק הדין, "מכלול הפעולות, בהיקבצם יחדיו, יש בהם כדי לחזק את הרושם למעורבותו של הבן ועודף מוטיבציה מצדו לקדם את הצוואה. יש בנסיבות אלה כדי לחזק את המסקנה כי לקח חלק בעריכתה... בשעה שמצרפים את כל חלקי התמונה - מצטיירת תמונה של מעורבות הבן בעריכת הצוואה, באופן שיש בו כדי להביא לפסילתה".
כפי שציינה השופטת בפסק הדין, לא בנקל נעתר ביהמ"ש לבקשה לביטול צוואה, מתוך מטרה לשמר את רצון המת. אולם, ועל מנת שרצון המנוח אכן יתממש וחלוקת הירושה שלו תתבצע בהתאם לרצונו, יש להקפיד על עריכת צוואה בצורה המיטבית ולדקדק בפרטים. בכך, נוכל לדעת בבטחה כי הצוואה אכן משקפת את עמדת המנוח וגם נמנע הליכים וקרבות משפטיים מיותרים.
לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.