תאונות עבודה – לא בהכרח מה שחשבתם

כשמדברים על תאונות עבודה, המחשבה הראשונה שעולה אצל מרבית האנשים היא תאונה שהתרחשה לעובד מסוים בתוך מקום העבודה. זו אכן ההגדרה הקלאסית של תאונת עבודה, אך ישנם מקרים רבים נוספים הנכנסים תחת הקטגוריה של תאונות עבודה והנפגעים במקרים אלו זכאים להכרה ולפיצוי.

סעיף 79 לחוק קובע שתאונת עבודה היא תאונה שאירעה לעובד תוך כדי ועקב עבודתו. זוהי למעשה ההגדרה הקלאסית של תאונת עבודה והיא כוללת שני תנאים מצטברים – פגיעה תוך כדי ובגלל העבודה. מהגדרה זו ניתן ללמוד כי תאונה שאירעה לעובד בתוך כותלי מקום העבודה אבל אין לה שום קשר לעבודה עצמה, לא תוכר כתאונת עבודה.

כלומר, אם עובד בדרך ממקום עבודתו נסע קודם כל לקניות בסופר תוך סטייה מהדרך ורק לאחר מכן נסע לביתו, סביר להניח כי תביעתו תידחה, גם אם נקודת היציאה היא מקום העבודה ונקודת הסיום היא ביתו. זו הסיבה שהמוסד לביטוח לאומי מקפיד ומברר בכל תביעה שאירעה בדרך מהו נתיב הנסיעה שבו נסע העובד, ומוודא כי לא סטה מהדרך.

לאור פסקי דין שונים תוקן סעיף 81 ונוסף לו סעיף (ב') המציין חריגים בנוגע לסטייה מהדרך. כך נקבע, כי במידה והעובד היה בדרכו ללוות את ילדיו לגן או לשם קיום מצוות תפילת בוקר בבית כנסת ורק לאחר מכן נסע לעבודה ונפגע בדרך, הרי שלא מדובר בסטייה או הפסקה והוא יוכר כמי שנפגע בתאונת עבודה.

עוד קובע הסעיף כי גם תאונה במסגרת הפסקת צהריים של העובד נחשבת כתאונת עבודה, כל עוד מדובר בהפסקה שאושרה על-ידי המעביד ושהיא איננה עולה על 3 שעות וכי התאונה אירעה במקום שבו העובד אוכל או בדרך לשם או בדרך חזרה למקום העבודה.

כלומר, על פי התיקון לחוק, גם במהלך ארוחת צהריים לא התנתקו יחסי עובד – מעביד ואף שלא מדובר בתאונה שאירעה "עקב" עבודתו של העובד, עדיין החוק קובע שיש להכיר בכך כתאונת עבודה.

הפסיקה הכירה במחלות שונות ככאלו שנגרמו בעקבות העבודה, כמובן כל מקרה בהתאם לנסיבותיו. מדובר למשל במקרים של סרטן העור לאנשים אשר עבדו במשך זמן רב בשמש הקופחת, חולי פרקינסון שהיו חשופים לחומרים רעילים מסוימים, ירידה בשמיעה לאנשים שעבדו בסביבה רועשת, אנשים שלקו בפסוראזיס על רקע תנאי תברואה לא נאותים או לחץ נפשי קשה ועוד ועוד.

עוד הוכרו, למשל, קלדניות או עובדים אחרים העוסקים מרבית שעות היום בהקלדה בגין פגיעות בשורש כף היד, סבלים אשר הרימו משאות כבדים ונגרם להם נזק מצטבר בגב, מורים או מרצים אשר סובלים מצרידות כרונית וכן הוכרו פגיעות של עובדים במהלך השתלמות או נופש שארגן המעביד, כאשר עסקו בפעילות שאורגנה על-ידי המעביד והייתה למעביד זיקה ישירה לפעילות.

מקרים רבים שנדונו בפסיקה הם אירועי לב או אירועים מוחיים, שבמקרים מסוימים הוכרו גם הם כקשורים לתנאי העבודה. מדובר במקרים סבוכים שבהם ניתן להוכיח אירע אירוע חריג בעבודה (כמו למשל מריבה קשה עם המעביד) בתקופה הסמוכה ממש להתפתחות האירוע וכי אין עבר רפואי משמעותי או תורשה.

רק ממספר מקרים שהתנהלו במשרדי בתקופה האחרונה ואשר הוכרו, לאחר הליכים שונים שניהלנו מול המוסד לביטוח לאומי, כפגיעה בעבודה, אפשר להבין עד כמה הנושא של הגדרת תאונת עבודה עשוי להיות רחב ומשמעותי.

כך, אישה בשנות ה- 60 לחייה שלקתה באירוע לבבי בסמוך לאחר שיחת טלפונית חריגה שקיבלה מהממונה עליה בעבודה ואשר עלתה לטונים גבוהים, הוכרה על-ידי המוסד כמי שנפגעה בעבודתה.

במקרה אחר, אדם שעבד במשך שנים בניקוי של חול ממוצרי מתכת וחלה במחלת ריאות קשה, מחלתו הוכרה כפגיעה בעבודה.

גם אדם שפוטר במפתיע מעבודתו ומצבו הנפשי הידרדר בצורה קשה באופן שאף היה זקוק לאשפוז פסיכיאטרי ממושך, הוכר כמי שנפגע בעבודה.

בתביעה נוספת, אדם שעבד כאופה במאפיה ולקה באלרגיה לקמח, האלרגיה הוכרה כפגיעה בעבודה.

בתיק אחר, עובדת בנק שהממונה עליה צרחה עליה והטיחה בה האשמות שונות ובעקבות זאת היא לקתה בהתקף חרדה ומצבה הנפשי הידרדר הוכרה גם היא כמי שנפגעה בעבודה.

בתביעה אחרת, רופא וטרינר שנדבק בשפעת חזירים והוכח כי המחלה אירעה על רקע בדיקת בשר שביצע, הוכר גם הוא כמי שנפגע בעבודה. אלו רק כמה מהמקרים הייחודיים שטיפלנו בהם.

המשמעות הכספית של הכרה בפגיעה ו/או מחלה כפגיעה בעבודה, היא גדולה ביותר במקרים מסוימים. לכן בכל מקרה בו אדם סבור שיכול להיות קשר כלשהו בין המחלה ו/או הפגיעה לבין אופי ותנאי עבודתו, מומלץ כי יתייעץ עם עורך דין העוסק בתחום על מנת לבדוק האם אכן ניתן להכיר במקרה כפגיעה בעבודה.