בית המשפט העליון קבע כי מפגש בין עדר אנטילופות לבין רכבה של משפחה שהגיעה לבילוי בספארי מהווה תאונת דרכים, על כל המשמעויות שבכך. בהחלטה נקבע כי דריסת רכב על-ידי חיה בתוך שטח הספארי היא בגדר סיכון תחבורתי ובכך מתקיימת דרישת הקשר הסיבתי בין השימוש ברכב למטרות תחבורה לבין הנזק ומשכך מדובר בתאונת דרכים לכל דבר ועניין.
פסק דין זה, אף שהוא עוסק במקרה חריג ביותר, מדגיש את הדקויות לצד הבעיות העולות מהגדרת תאונת דרכים בחוק. המקרה הזה ממחיש כי ההגדרה של תאונת הדרכים היא לא רק ההגדרה הקלאסית של התנגשות רכבים במהלך נסיעה, אלא כוללת בתוכה גם מקרים נוספים, חלקם חריגים.
החלטת ביהמ"ש העליון ניתנה במסגרת ערעור (רע"א 2820/20) בתביעה שהגישו בני משפחה. בתביעתם, סיפרו בני המשפחה כי בעת בילוי בספארי שברמת גן, הם נפצעו, ומכוניתם נהרסה כליל בגלל עדר של אנטילופות שהלך במקום.
לדבריהם, האירוע התרחש בתום הביקור בגן החיות. כאשר ביקשו לצאת עם רכבם משטח הפארק, נוצר פקק ביציאה והרכב עמד בפקק שמנוע הרכב עובד. לפתע, הגיע בדהרה עדר של אנטילופות, חיה שמשקלה נע בין 400 ל-800 קילו, תוך שהוא גורם לרכב נזק כבד עד כדי "אובדן מוחלט". פרט לנזק הרכושי, כך טענו בני המשפחה בתביעתם, גם להם נגרמו נזקים גופניים.
בטרם הגיע הדיון בתיק להכרעת ביהמ"ש העליון הוא נידון בביהמ"ש השלום ולאחר מכן במחוזי. עיקר הדיון בתיק נגע לסוגייה – האם מדובר באירוע שנכנס תחת ההגדרה של תאונת דרכים? האם מדובר בנזק שנגרם עקב שימוש ברכב למטרות תחבורה כאמור בחוק ואם כן, אזי מדובר בתאונת דרכים.
חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה – 1975, קובע בסעיף 1 כי תאונת דרכים היא "מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה". בהמשך נוספו לחוק הרחבות לעניין הגדרת ה"שימוש" ברכב. נקבע, למשל, שעלייה או ירידה מהרכב נכנסת להגדרה של "שימוש" לצורך תאונת דרכים, אך פריקה וטעינה מהרכב לא נכנסות תחת הקטגוריה הזו.
אך לא רק ה"שימוש" ברכב הוא הקובע להגדרת אירוע כתאונת דרכים. חשובה גם שאלת הקשר הסיבתי - האם הנזק שנגרם אירע עקב השימוש ברכב למטרות תחבורה או שהרכב שימש כ"זירה" בלבד. בתי המשפט עושים שימוש במבחן "הסיכון התחבורתי" כלומר האם מדובר בסיכון דרך הנילווה לשימוש ברכב ובחינת הקשר בין השימוש ברכב ובין הסיכון שהתממש וגרם לנזק.
נשמע פשוט? ובכן, לא כשמדובר בעדר חיות. האם דהירת האנטילופות הייתה מקרית וללא קשר לנסיעה ברכב, כלומר הרכב שימש רק כ"זירה" או שמא היתקלות בחיה חולפת בספארי הוא בבחינת סיכון תחבורתי טבעי ולכן מדובר בתאונת דרכים.
כאן, הצדדים היו חלוקים. בביהמ"ש השלום נקבע שמקרה זה אינו נופל בהגדרה של תאונת דרכים. אולם ביהמ"ש המחוזי סבר אחרת והפך את ההחלטה. ביהמ"ש העליון, הסכים עם המחוזי וקבע כי מדובר בתאונת דרכים.
לעמדת ביהמ"ש העליון, אף שמדובר באירוע נדיר, אין בכך כדי להשפיע על סיווג התאונה. לפי העליון, מקרים של התנגשות רכב בחיה בכביש תוך כדי נסיעה מהווים סיכון תחבורתי והם ללא ספק עונים על ההגדרה של תאונת דרכים. השאלה במקרה זה היא ספציפית למקרה של חיה שתוך כדי דהירה עוברת על רכב בתוך שטח הספארי.
בית המשפט הסביר כי עדר האנטילופות ביקש לחצות לצד השני של הפארק, תוך שביל היציאה מהפארק, ומאחר והשביל היה חסום ברכבים חצו האנטילופות על גבי רכבם של הנפגעים והמשיכו הלאה. משכך, היחס בין השימוש ברכב לבין הנזק הוא לא מקרי ואם לא היה נעשה שימוש ברכב לא היה נגרם לנפגעים הנזק.
כפי שניתן להבין, פסק הדין אמנם ניתן בנסיבות חריגות, אבל מלמד על כך שבכל מקרה של אירוע כלשהו עם רכב, גם אם לא מדובר במקרה רגיל של התנגשות רכבים, כדאי לבדוק ולהתייעץ האם בכל זאת ניתן להכיר באירוע כתאונת דרכים. לעיתים, המשמעויות הכלכליות הן גדולות.