ביהמ"ש השלום בחיפה התבקש להכריע כיצד להגדיר את התאונה שבה נפגע פועל בניין, במהלך עבודתו באתר הבנייה. הפועל, שטיפס על פיגום, נפגע מעינו מרסס בטון שניתז לתוך עינו ממשאית בטון שפעלה במקום, הוא מעד ונפצע. ביהמ"ש נאלץ להכריע האם מדובר בתאונת דרכים כהגדרתה בחוק , למרות שלכאורה האירוע לא נראה כמו תאונת דרכים קלאסית. תשובתו: מדובר בתאונת דרכים. מדוע? משום שהפגיעה בעובד, בעקבות אותו רסס בטון, התרחשה באמצעות הכוח המכאני של המשאית, ובשל כך התוצאה היא כי מדובר בתאונת דרכים לפי החוק.
בספטמבר 2018 הגיש הפועל תביעה לפיצוי בגין נזקי גוף שנגרמו לו בעקבות התאונה שעבר. מדובר בתביעה חילופית מחד להוראות חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, ולחילופין בהתאם להוראות פקודת הנזיקין. בפסק הדין החלקי שכתב שופט ביהמ"ש השלום בחיפה, אחסאן כנעאן, הוא עוסק בשאלה האם האירוע מהווה תאונת דרכים. במיוחד בשאלה האם התובע נפגע עקב ניצול הכוח המכני של הרכב המעורב.
התובע, צעיר כבן 30, נפגע בתאונת עבודה במרץ 2015. עובר לאירוע התאונה הוא עבד באתר בניה בשכונת בת גלים בחיפה. על פי הנטען בתביעה, במהלך עבודתו של התובע, הוא התבקש לשחרר כבל חשמל שנתקע בפיגום החיצוני בגובה. לצורך כך, התובע נדרש להציב סולם על הפיגום בגובה של כ-1.5 מטר מהקרקע ולעמוד על הסולם על מנת להגיע ולשחרר את הכבל התקוע. בו זמנית בוצעו במקביל עבודות יציקת בטון לגג האחרון של הממ"דים באמצעות משאבת בטון. בזמן פעולת המשאבה עפו נתזים של בטון.
התובע בהיותו מטפס על הסולם, כך מתואר בתביעה, הביט כלפי מעלה לשחרור הכבל, לפתע נתז בטון עף מהמשאבה ונכנס לתוך עינו. כתוצאה מכך, איבד הפועל את שיווי משקלו ונפל מהסולם ארצה. בזמן הנפילה נתקלה ידו של התובע בברזל שבלט מהפיגום וכתוצאה מכך נגרם נזק לידו הימנית של התובע.
בכתב ההגנה הכחישו המעסיקים של התובע את נסיבות אירוע התאונה למעט עצם התרחשותה. הוכחש כי המשאבה המבוטחת פעלה באתר הבניה בעת התאונה. המעסיקים הכחישו את חובתם הנזיקית לאירוע התאונה. לטענתם מדובר בתאונת דרכים ולפיכך על חברת הביטוח שביטחה את משאבת הבטון בפוליסת ביטוח חובה לפצות את התובע.
המבטחת בביטוח החובה טענה מצד שני כי אין מדובר בתאונת דרכים וכי השימוש שבגינו נפגע התובע אינו חלק מהשימושים המוכרים בחוק והמהווים תאונת דרכים.
לאחר שמיעת טענות הצדדים, העדויות והמוצגים שהובאו בפניו, הגיע השופט כנעאן למסקנה שהתאונה במסגרתה נפגע התובע היא תאונת דרכים כמשמעה בחוק.
השופט קיבל את גרסת התובע לפיה נתז של בטון פגע בעינו עת עמד על סולם ובעקבות כך הוא איבד שיווי משקל ונפל. עוד קיבל את טענתו לפיה הנתז הוא כתוצאה מהזרמת בטון על ידי המשאבה לצורך יציקת הגג והקירות של הממ"ד באתר בו עבדו.
בנימוקיו, הסביר השופט כי "על התובע להוכיח קיומו של קשר סיבתי עובדתי ומשפטי בין ניצול הכוח המכני של הרכב לבין אירוע התאונה. מהבחינה העובדתית קבעתי כי מתקיים קשר סיבתי".
עוד הוסיף השופט כי "הזרמת הבטון היווה גורם ממשי ודומיננטי בנפילת התובע, שכן עקב פגיעת הבטון שהוזרם בעינו, הוא איבד שיווי משקל ונפל. ניתן לומר כי הסיכון שיצר הכוח המכאני הוא שגרם לאירוע התאונה. לכן מתקיים קשר סיבתי עובדתי ומשפטי בין השימוש בכוח המכאני לאירוע התאונה".
עו"ד קראוס מסביר כי בהגדרת המונח "תאונת דרכים" בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, ישנם מקרים שנקבע לגביהם שהם תאונת דרכים, כמו למשל תאונות שאירעו בשל ניצול הכוח המיכני של הרכב. כאשר בית המשפט קבע במקרה זה כי קיים קשר סיבתי בין ניצול הכוח המיכני של משאבת הבטון ובין התרחשות התאונה, כי אז מדובר בתאונת דרכים כפי שנקבע.
מסקנת ביהמ"ש מלמדת אותנו שגם מקרים, אירועים או תאונות שעל פניו לא מתפרשים בעיניים לא משפטיות כתאונת דרכים, עשויות דווקא לענות על ההגדרה. על כן, לאחר אירוע שכזה, ישנה חשיבות עצומה לייעוץ משפטי נכון ומקצועי של עו"ד המתמחה בתחום. עו"ד מקצועי ידע לנתב את הדרך המשפטית עד לתוצאה המיטיבה עבור הנפגע.
התרעות פיקוד העורף