בהחלטת ועדת השחרורים נכתב: "הקשבנו לדברי ב"כ הצדדים ולדברי האסירה עצמה, נחשפנו לכל החומרים שמצויים בתיק, לרבות פסק הדין של בית המשפט שדן בעניינה של האסירה בעת מתן הכרעת הדין ובעת מתן גזר הדין, נתנו דעתינו לדוחות הסוציאליים, לעמדת רש"א שבחנה את עניינה של האסירה, והאחרונים שהם ראשונים נתנו דעתנו כמובן לכאבם של נפגעי העבירה, לתסכול והזעם שיש להם כנגד האסירה בשל התנהגותה המאוד פסולה, שלא לומר בוטה וקשה כלפי הילדים".
בהמשך נכתב: "שמענו את האסירה שביקשה סליחה מההורים של נפגעי העבירה שהגיעו לדיון, כל זאת כשדמעתה על לחיה, התרשמנו שמדובר במעשה אמיתי ולא בבקשת סליחה מן השפה ולחוץ".
מחוץ לכותלי בית הסוהר המתינו משפחות הפעוטות שנפלו קורבן למעשי ההתעללות של מעודה ונתן, הביעו מחאה וקראו לוועדת השחרורים שלא לשחרר את הסייעת עד תום ריצוי עונשה. האווירה בחוץ הייתה קשה, אולם ועדת השחרורים בחנה את טיעוני פרקליטת העתירה ובעצם העובדה שהפרקליטות לא התנגדה לשחרור המוקדם, היא קיבלה את הבקשה ונתן תשוחרר כאמור.
התרעות פיקוד העורף