חברת בנייה תפצה רוכש במאות אלפי ש"ח בגלל טופס ההרשמה עליו הוחתם

זה ידוע שיש חשיבות גדולה לכל מסמך שרוכש דירה חותם עליו. עו"ד ונוטריון גיל אלימלך על יזמית הנדל"ן שלא התייחסה לכך ברצינות הראויה ושילמה ביוקר

מעריב אונליין - לוגו צילום: מעריב אונליין
עו"ד ונוטריון גיל אלימלך
עו"ד ונוטריון גיל אלימלך | צילום: מיכל ממן

הכתבה נכתבה בשיתוף אוביטר

עובדות החיים וטעויות (רבות) של אחרים לימדו אותנו כי לכל מסמך שאנחנו חתומים עליו בנוגע לרכישת הדירה שבה אנו מעוניינים - יש חשיבות גדולה. פרסומים על גבי פרסומים הבהירו כי יש לבחון שוב ושוב ובאין ספור עיניים את האותיות הקטנות על מסמך, גם הקצר והשולי ביותר לכאורה, בטרם נחתום עליו. פזיזות, זריזות והתרשלות, כך אמרו לנו, עלולים לעלות לנו ביוקר. ובכן, המקרה הבא מוכיח שוב את כל הדברים הללו אך מהצד השני - מהצד של החברה היזמית, זו המוכרת לרוכשים את הדירות.

איך קרה שחברה יזמית נאלצה לפצות במאות אלפי שקלים רוכש דירה בגלל חתימה על טופס הרשמה? לפי ביהמ"ש, היא בעצמה לא התייחסה לאותיות (הקטנות והגדולות) שהיא עצמה רשמה ושעליה החתימה את הרוכש.

והנה הסיפור: מדובר בחברת נדל"ן יזמית המקימה פרויקט בעיר אשדוד. לפני מספר שנים הגיע אליה רוכש פוטנציאלי וביקש לרכוש דירה בפרויקט. הוא חתם על טופס הרשמה ביוני 2016, במסגרתו התחייבה החברה למכור לו במחיר של 2.4 מיליון שקל דירה בת 5 חדרים, חנייה ומחסן בפרויקט הממוקם בעיר אשדוד.

לדברי הרוכש, החברה התחייבה בפניו לסיים את בניית הפרויקט בתוך כשנתיים עד שנתיים וחצי, אלא שהחברה לא החלה בבנייתו גם בחלוף ארבע שנים מן המועד בו התקשרו הצדדים בהסכם ביניהם. במרץ 2020 נמסר לו שניתן היתר לבניית הבניין ובו הדירה שהובטחה לו, אלא שמידות הדירה יקטנו ב-10 מ"ר וכי עליו להוסיף למחיר שהוסכם בין הצדדים סכום נוסף של 310 אלף שקל.

הרוכש טען, כי בעקבות הודעתה של החברה הוא פנה אליה באמצעות בא כוחו בדרישה שתחזור בה מבקשתה לתוספת מחיר על המחיר שהוסכם בין הצדדים ושתפצה אותו בגין אובדן השטח וכל זאת בטרם יפנה לערכאות המשפטיות. צוין, כי בעקבות פנייתו של נשלח לרוכש מכתב מאת בא כוח החברה, ובו נטען כי אין התקשרות משפטית בין הצדדים וכי החברה לא התחייבה כלפיו למכור לו דירה, אך היא נכונה למכור לו את הדירה תמורת סכום של כ-2.7 מיליון שקל. צוין, כי לאחר חליפת מכתבים נוספים בין הצדדים הודיעה החברה לרוכש כי היא דוחה את בקשת ההרשמה שלו לרכישת הדירה. משכך, מכרה החברה את הדירה לאדם אחר.

הרוכש לא ויתר ופנה לבית משפט השלום באשדוד בתביעה נגד החברה. להגנתה, טענה החברה כי המסמך שנחתם על ידי הצדדים איננו הסכם מכר מחייב, אלא מדובר בטופס בקשה של הרוכש להירש כמי שמעוניין לרכוש דירה בפרויקט וטופס זה איננו מקנה לו זכויות כלשהן.

ביחס להיתר הבנייה טענה החברה כי הרוכש היה מודע לכך, שאין היתר לבניית הדירה במועד החתימה על טופס הבקשה להרשמה, וכי משניתן היתר החברה מחויבת לבנות את הדירות על פיו, ולמכור אותן במחיר שמוכתב לה על ידי השמאי מטעם הבנק המלווה את הפרויקט.

שופט בית משפט השלום באשדוד שדן בתיק, ציין כי מחלוקת מרכזית בין הצדדים היא השאלה האם טופס ההרשמה מהווה הסכם מחייב בין הצדדים, וככל שהתשובה לכך חיובית מהו תוכנו של ההסכם. מחלוקת נוספת האם עובר לחתימה על הטופס נמסר לתובע מידע ולפיו הנתבעת איננה אוחזת בהיתר בנייה למגדל.

השופט קיבל את תביעתו של הרוכש וקבע כי החתימה על טופס ההרשמה הייתה, הן מבחינת הרוכש והן מבחינת החברה, כהתחייבות מחייבת שלא למכור את הדירה לאחר.

"קבעתי", כך כתב השופט בפסק הדין, "שבין הצדדים קיים הסכם מחייב, במסגרתו נתנה הנתבעת לתובע התחייבות למכור לו את הדירה מס' 10, בת ה-5 חדרים בקומה השלישית במגדל השני, ונוסף על כך חניה ומחסן תמורת 2.4 מיליון שקל בצמוד למדד הבנייה. בהסכם בין הצדדים, המבוסס על טופס ההרשמה, לא נאמר דבר, אך לא ברמז כי הנתבעת איננה מחויבת למחיר שנרשם בטופס ההרשמה, וזאת לאור כך שאין בידה היתר בנייה. לא רק שאין לכך רמז בהסכמות בין הצדדים, אלא שהנתבעת רשמה בטופס ההרשמה כי המחיר צמוד למדד הבנייה, הא ותו לא".

החברה היזמית, כך קבע השופט, הפרה את ההסכמות שבין הצדדים והתנהלותה "מהווה קיום של הסכם בחוסר תום לב".

"לאחר שנחתם בין הצדדים הסכם", הסביר השופט, "ובו התחייבות של הנתבעת למכור את הדירה תמורת סכום של 2.4 מיליון שקלים וההסכמות בין הצדדים כוללות מנגנון לעדכון מחיר הדירה, אזי הנתבעת לא הייתה רשאית לדרוש מהתובע תוספת מחיר העולה על הצמדת המחיר המוסכם למדד הבנייה, והיות שכך נהגה, הרי שדרישתה היא חוסר תום לב בקיום הסכם, בניגוד לסעיף 39 לחוק החוזים".

על כן, נקבע בסיכומו של דבר כי החברה לא הייתה רשאית להשתחרר מהתחייבותה למכור לתובע את הדירה במחיר של 2.4 מיליון שקל והודעת הביטול מהווה הפרה של ההסכם בין הצדדים. התובע, כך קובע פסק הדין, יקבל פיצוי של 155 אלף שקלים ועוד שכ"ט והוצאות בגובה 25 אלף שקל.

מסקנת השופט מובילה להמלצה שבה פתחנו - בטרם תחתמו על מסמך כלשהו, בין אם מדובר על טופס הרשמה ובין אם מדובר על זיכרון דברים או הסכם מכירה, חשוב לקרוא ולהבין היטב על מה אנחנו חותמים שכן מדובר בהסכם בעל תוקף משפטי לכל דבר. והדבר נכון הן לגבי החותמים והן לגבי המחתימים.

הכתבה נכתבה בשיתוף אוביטר

תגיות:
נדל"ן
/
מעריב משפטי
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף