נפצעת בהפגנה / נגרם לך נזק רכושי בהפגנה – מי אחראי?

בעת האחרונה מציפים מאות אלפי בני אדם את הרחובות בהפגנות סוערות. מספרם של הנפצעים בהפגנות עולה לצערנו בהתמדה. יש שנפצעים על ידי שוטרים ויש שנפצעים על ידי אזרחים שדעתם שונה מאלה של המפגינים

מעריב אונליין - לוגו צילום: מעריב אונליין
השבוע ה-11 להפגנות
השבוע ה-11 להפגנות | צילום: אבשלום ששוני
2
גלריה

הכתבה נכתבה בשיתוף משה לוי

נעזרנו במומחיותם של עורכי הדין ורד כהן ורענן בר-און, ממשרד בר-און, כהן, עורכי – דין,  על מנת ללמוד על זכויותיו של הנפצע בהפגנה להיפרע את נזקיו.

"שימוש בכוח" מוגדר בפקודת הנזיקין – "לרבות שימוש בחום, באור, בחשמל, בגז, בריח או בכל דבר או חומר אחר, אם השתמשו בהם במידה שיש בה להזיק."

ההגדרה הרחבה של "תקיפה" כוללת שלל מצבים המתרחשים בהפגנות, לרבות מכות, השלכת חפצים ועוד.

יחד עם זאת, פקודת הנזיקין קובעת הגנות שונות, אשר בהתקיימן – תישלל זכותו של הנפגע לפיצוי. כך למשל, כאשר התוקף "עשה את המעשה בסבירות כדי להגן על עצמו או על זולתו מפני פגיעה בחיים, בגוף, בחירות או ברכוש, והיחס בין הנזק שסביר היה שייגרם מהמעשה לבין הנזק שסביר היה שיימנע על ידיו, היה סביר". וכן הגנות נוספות.

עורכי הדין ורד כהן ורענן בר און
עורכי הדין ורד כהן ורענן בר און | צילום: יח''צ

תביעה אזרחית נגד שוטרים הינה ככל תביעה נזיקית אחרת, כאשר התביעה מוגשת נגד המדינה. על הנפגע להוכיח שהמשטרה לא התנהלה באופן מקצועי סביר באותן נסיבות, או עשתה שימוש מופרז בכוח. צריך לקחת בחשבון שלא כל פעולה של שוטר החורגת ממתחם הסבירות תצמיח עילה לתשלום פיצויים.

באחד המקרים תבע מפגין את המדינה וטען כי נחבל בראשו ממכת אלה של שוטר. הוא תבע 80,000 ש"ח פיצוי על התקיפה, כאב וסבל וכן עוגמת נפש. המדינה טענה שהתובע השתתף בהפגנה אלימה, שהתנהלות השוטרים היתה סבירה מאוד בנסיבות, ושיתכן שהתובע נפגע מחפצים שהושלכו על ידי מפגינים ואין הוכחה שנפצע מתקיפת שוטר.

בית המשפט קבע שהתובע הותקף בברוטאליות שלוחת רסן על ידי השוטרים, ללא סיבה מוצדקת ובוודאי לא בכוח סביר. בית המשפט דחה גם את הטענה כאילו התובע "הסתכן מרצון", וכאילו יש לייחס לו "אשם תורם". כפי שנכתב בפסק הדין :

מקרה אחר שנדון הוא כאשר היתה התפרעות קשה של מפגינים - לרבות יידוי אבנים, ברזלים וחפצים קשים אחרים, שמהם נפגעו אנשים וגם ניזוק רכוש רב. ההפגנה הוכרזה כבלתי חוקית והוכח, כי היה נחוץ להשתמש באמצעים לפיזור הפגנות – התזת גז מדמיע ולאחר מכן ירי כדורי גומי. בית המשפט קבע שפגיעת התובע מכדורי גומי אין בה כדי להקים חזקת התרשלות מצד הנתבעת. הוכח שהתובע הזדמן להפגנה, לא יידה אבנים ולא התפרע – ובית המשפט קבע שירי כדורי גומי לעבר התובע היה מיותר, לא היה סביר ולא הכרחי.

יחד עם זאת קבע בית המשפט שיש לתובע רשלנות תורמת, ויש לנכות מהפיצויים שהגיעו לו שיעור של 20% בגין הסתכנות מרצון. נקבע, כי אדם סביר לאחר שהתחילו מעשי הפורענות ולאחר שההפגנה הוכרזה כבלתי חוקית - חובתו היתה לנקוט יוזמה ולהתרחק מקבוצת הפורעים, ומשלא עשה זאת הוא תרם לעוולה, ואף הסתכן מרצון בכך שהוא ייפצע.

תחולת הפוליסה הינה 24 שעות ביממה, 365 יום בשנה. כלומר, הביטוח מכוח הפוליסה לתלמיד, בגינה משלמים ההורים לבית הספר, "עוקבת" אחריו בכל מקום ובכל יום, 24 שעות ביממה, ברציפות במהלך כל שנות הלימודים, החל מגן חובה וכלה בסיום תיכון, לרבות בחופשים, בין בארץ ובין בחו"ל. הפוליסה מעניקה פיצוי יומי בגין כל תקופת אי כושר, וכן פיצוי בגין אחוזי נכות צמיתה במידה וקיימת.

על מנת למקסם את הסיכוי לזכות בתביעה מומלץ לפנות לקבלת ייעוץ משפטי על ידי עו"ד העוסק בתחום תביעות הנזיקין, ובעל ניסיון נרחב בתחום זה. עיתוי בחירת עוה"ד צריך להיות עוד בשלב הראשוני, ובוודאי לפני פניה למומחה רפואי מטעם התובע הפוטנציאלי, כדי שעורך הדין ילווה את כל השלבים הנדרשים.

הכתבה נכתבה בשיתוף משה לוי

תגיות:
הפגנות
/
מעריב משפטי
/
נזיקין
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף