עוד נכתב, כי "כפי שניתן לראות מהכרעת הדין, כך גם סברה השופטת תמר ניסים-שי, שכתבה את דעת המיעוט. לשיטתה, ההחלטה לנהל את התיק הייתה יותר ממוצדקת והראיות שהוצגו לבית המשפט מוכיחות את אשמתו של זדורוב מעבר לכל ספק סביר: 'מצאתי, כי ה'יש' הראייתי שהובא על ידי המאשימה מהווה מארג ראייתי קוהרנטי, הדוק ומבוסס היטב, נטוע ביסודות איתנים בהיבט הדין הפלילי, דיני הראיות והשכל הישר, ויש בו די, מעל ומעבר לכל ספק סביר, להוכחת אשמתו של הנאשם ברצח המנוחה'".
"אשר לראיות שהביאו לקיומו של המשפט החוזר כתבה השופטת: 'ככל שבראיות שהביאו לקיומו של המשפט החוזר היה פוטנציאל להעמיד היתכנות לקיומו של ספק סביר, המלמד על חפותו של הנאשם או לפחות סודק את המארג הראייתי לחובתו, הרי שפוטנציאל זה לא מומש. ראיות אלו לא התגבשו, ולו בדוחק, לתרחיש חלופי ממשי לאירוע הרצח", נכתב בתגובה.
"תפקיד פרקליטות המדינה, כגוף התביעה המייצג את מדינת ישראל, הוא להגן על האינטרס הציבורי ולחתור לגילוי האמת, באמצעות בחינה וניתוח של חומר הראיות שנאסף בחקירת המשטרה. המבחן המשפטי להגשת כתב אישום הוא בשאלה האם ישנו סיכוי סביר להרשעה.עם קבלת ההחלטה בבית המשפט העליון על קיומו של משפט חוזר, הוקם בפרקליטות המדינה צוות של פרקליטים בכירים, מיומן ואיכותי, שאיש מחבריו לא עסק בתיק בעבר. הצוות למד ובחן ביסודיות את התיק מתחילתו, לרבות כל הראיות וטענות ההגנה".
"בנוסף, הצוות למד ביסודיות את ההחלטות הקודמות, שבהן שישה מתוך שבעת השופטים במחוזי ובעליון שדנו עד היום בעניינו של זדורוב, סברו שהוא הרוצח והרשיעו אותו. הוא בחן היטב את הפוטנציאל לשינוי ההכרעה, כפי שראה אותו כבוד השופט מלצר שהורה על עריכת משפט חוזר. בסופו של יום, המלצת הצוות שהוגשה לפרקליט המדינה, הייתה שכמות הראיות בתיק, טיבן ועוצמתן, מבססים סיכוי סביר להרשעתו של רומן זדורוב ברצח הילדה תאיר ראדה ז"ל", נטען.
התרעות פיקוד העורף