אלו רשאים לפנות לבית המשפט שמוסמך לאסור על התוקף לאיים על הנפגע, לבלוש אחריו, לארוב לו, להתחקות אחר תנועתיו או מעשיו, לפגוע בפרטיותו, ליצור עימו קשר בכל אמצעי, להימצא במרחק מסוים מדירתו/רכבו/ עבודתו ואף למנוע ממנו לשאת או להחזיק בנשק.
הפנייה לבית המשפט נעשית בדרך כלל לאחר קבלת אישור תלונה במשטרה על פתיחת תיק פלילי כנגד התוקף. לאחר שבית המשפט מראיין ומתרשם מדברי קורבן העבירה, בית המשפט מוציא צו הגנה במעמד צד אחד ושולח אותו באמצעות המשטרה לתוקף. במקביל נקבע דיון במעמד שני הצדדים, בתוך שבעה ימים ממועד הצו הראשוני. ככל שהתוקף אינו מגיע לדיון, בית המשפט מאריך את הצו בדרך כלל לשלושה חודשים עד שישה חודשים על פי שיקול דעתו.
אם מגיע התוקף לבית המשפט, מתקיים דיון במעמד הצדדים, כאשר מדיניות בית המשפט, כדי לחסוך בזמן, היא להציע לצדדים, מבלי להודות בכל טענה עובדתית, ועל מנת לא לקבוע מסמרות, להסכים לצו הדדי, שעניינו הרחקה ומניעת כל הטרדה, אלימות או קשר באופן כללי.
עו"ד שקלאר מסביר ש"הדדיות" זו איננה מקובלת עליו, שכן יש צד אחד שהוא התוקף המאיים והמטריד וצד שני שהוא הקורבן, ואין הדדיות ביחסים ביניהם, ולכן אין להסכים לצו הדדי שכזה, במיוחד על רקע העובדה שלצו ישנה חשיבות אופרטיבית, שכן הפרתו מהווה עבירה פלילית כשלעצמה, שלעיתים גורמת לפתיחה בחקירה פלילית, ולהגשת כתב אישום בגין הפרת הוראה חוקית, עבירה של עד שנתיים מאסר בפועל.
היום ניתן לבקשת עו"ד שקלאר צו הגנה, לפי חוק הטרדה מאיימת, במעמד הצדדים, לאחר דיון, בבית משפט השלום בראשון לציון, כנגד שכן אלים ומאיים, יורק ומקלל, אשר נקט כנגד שכנו פעולות בילוש והתחקות, והציק לו, במסגרת סכסוך שכנים הנמשך מזה כשנה.
המשטרה אף היא התרתה בשכן האלים ובית המשפט אף הטיל עליו הוצאות לתשלום לקורבן.
עו"ד שקלאר מסביר כי לצד פתיחה בהליכים פליליים בגין הפרת צו בית משפט, הרי שניתן גם להגיש בקשה לפי פקודת ביזיון בית המשפט לכוף בקנס או במאסר על מפר הצו - את קיומו.
התרעות פיקוד העורף