"אצלי זה התחיל ממש בצמוד לסיום השירות", שיתף בפתח דבריו, "ברגע שהשתחררתי התחלתי להבין בדיוק מה השתנה, והיו הרבה דברים שהשתנו. ראיית העולם שלי הפכה לחרדתית, דבר שלא היה לפני. היו דברים שהזכירו לי את החרדות, כמו טריקת דלתות או צעקות. פתאום אתה מקבל תמונה של חרדה ופחד שלא היה לי אף פעם".
"אני נפצעתי בעופרת יצוקה, בינואר 2009, ומאז מתגלים כל יום דברים חדשים", הוסיף, "אני חי עם האופי החדש שקיבלתי ומתמודד עם זה. אחרי שהבנתי את השינוי, התחלתי לשאול שאלות. זה כמו גלגל שחוזר על עצמו, כל הזמן אתה צריך לטפל בעצמך שוב ושוב, אבל אתה לומד לחיות עם זה".
לסיום אמר דבורה: "מתפקדים כמה שאפשר, באופי שלי אני משתדל מאוד לא ליפול ולא להיות לבד. אני מנסה יום יום לעבוד על זה, כמובן שזה לא מצליח במאה אחוז. יש לי הרבה דברים שלא מצליחים, כמו חוסר סבלנות מול האישה או בעבודה, אבל אני כן יודע לקחת צעד אחורה ומנסה להירגע כמה שיותר".
התרעות פיקוד העורף