הבכיר ביקש לפרוש משירות כבר בסוף פברואר, בגל המחאה הקודם, אך בסופו של דבר החליט להמשיך בשירות מילואים פעיל בעקבות הקפאת החקיקה.
לשם כך, הוחלט בצה"ל להגדיר סרבנות כמקרה שבו מפקד מזמן חייל למשימה או לאימון ואותו חייל לא מגיע, כך שהדגש יהיה על מעשים ולא על הצהרות. בצבא לא מתכוונים להתערב ולהתייחס לפעולות מחאה הצהרתיות, כגון אמירות וחתימה על עצומות, והן לא יוגדרו כסרבנות.
לפי המדיניות שהחליט צה"ל לאמץ, כל אירוע של משרת מילואים שלא ירצה להגיע לאימון יטופל באופן ענייני ואישי, בהתאם לנסיבות, ולא תצא החלטה גורפת המתייחסת לכלל המשרתים, אם כי בצה"ל מבהירים גם כי קריאה לא להגיע או ניסיון לעודד סרבנות בקרב אנשי סדירים או קבע היא פסולה.
בתוך כך, בצה"ל מתכוונים לעשות סדר בהגדרת איש מילואים, מתוך הבנה כי יש הבדלים בין אנשי מילואים שמשרתים על בסיס קבוע לכאלה שלא הגיעו לשירות מילואים שנים רבות.