ארנון עצמון, דודו של הלוחם דוד יהודה יצחק ז"ל שנהרג הלילה (רביעי) בג'נין, שוחח היום עם "מעריב" וסיפר על דוד ועל הבשורה האיומה שפקדה את המשפחה.

חברו של הלוחם שנהרג שיתף בבכי: "כולו היה לב, צריך לשמור על אחדות אמתית"

לוחם צה"ל נפל בג'נין: "היה לו טוהר אינסופי, אי אפשר היה להיות אדיש מולו"

"דוד הוא ילד בכור במשפחה שלו. יש לו שישה אחים ואחיות. הוא היה מנהיג, תמיד היה לוקח אחריות. כולם מעריצים אותו. כשאני חושב על דוד, אני ישר מחייך. הוא מצד אחד היה שובב ומצד שני מאוד מופנם. אחרי שהוא נהרג נודה לנו שהוא כותב לעצמו מחברת עם משפטים, בין המשפטים הוא כתב "תהיה טוב, פשוט טוב, בלי רעש וצלצולים", סיפר עצמון.

"מילדות הוא הראה יכולת מיוחדת של חתירה למצוינות, לעשות טוב, להתנדב. הוא התנדב עם ילדים עם צרכים מיוחדים בבית אל, השקיע שם את הנשמה שלו. המסר האחרון שקיבלתי ממנו זה בהודעת sms, כי לא היה לו סמארטפון על קמפיין תרומות לתנועת נוער. אמא שלו הייתה בקבוצות ווצאפ והיא הייתה מעבירה לו את ההודעות החשובות, הוא לא היה מתעסק בפלאפון, לא רצה לבזבז על זה זמן. בין ארץ ישראל לתורה זה הוא, היה מחובר לארץ ישראל, התחבר לכל אדם ואדם. סיפרו לי שבצבא היו קוראים לו דוד כי הוא היה דואג לכולם", הוסיף.

"הפעם האחרונה שדיברתי איתו הייתה לפני שבועיים, ישבנו ודיברנו. הוא תשאל אותי על העולם שלי, על האקדמיה, העולם של אחרי הצבא. הוא מאוד רצה לחתום קבע וכך עשה בשבועות האחרונים. אמרתי לו שיש לו פוטנציאל בחיים, אבל הוא אמר לי "טוב לי שם" אז הוא נשאר ויצא למבצע הזה", המשיך עצמון. 

תיעוד מיוחד מתוך ג'נין

עוד סיפר עצמון: "חשבנו שהוא כבר יצא כי היו פרסומים שהצבא סיים את המבצע ואז קיבלנו את הטלפון והעולם שלנו השתנה. אנחנו משתדלים לא להיסחף בשברון, בכאב כדי לעזור להורים שלו. יש לו מורשת מאוד ברורה, לעשות את מה שצריך, לא ליפול לייאוש. הוא כתב במחברת, "תזכור שעוד מעט אתה כבר לא פה, תעזור אומץ...תהיה איכותי!", אמא שלו אמרה לי הבוקר שהייתה לה תחושה בתוך תוכה שדוד הוא מתנה, פיקדון והיא לא ידעה כמה הוא יישאר איתנו. מה שדוד הביא איתו, זה מסר לכולנו לדעת להבדיל בין עיקר לטפל, אחדות בעם ישראל, לאהוב את כולם. הוא לא נכנס לתוך מחלוקות פוליטיות, אלא את הערכים".

לבסוף סיפר עצמון על שירותו הצבאי של דוד ז"ל: "הוא התכונן לקראת הצבא, הוא רצה קומנדו. להיות במקום הכי טוב. יש בו קור רוח, שמעתי מחייל שאיתו שהוא היה "לוחם על" וזה לא מפתיע אותי. מאוד מתאים לו. המפקדים אמרו שהוא נהרג כגיבור, חייל מצוין ומעל הכל חבר טוב. כל פעם שהוא היה יוצא מהצבא הוא היה משמח את סבא וסבתא, הוא היה לוקח אותם לטייל. קלישאה שהשם לוקח את הטובים, אבל במקרה הזה אני מרגיש שעתידו עמד בפניו, בכל התחומים. אנחנו איבדנו אותו, זו אבידה מאוד גדולה. המסר הוא שאנחנו צריכים לעמוד בסטנדרטים שלו, "תהיה טוב, פשוט טוב בלי רעש וצלצולים", זה מה שהוא כתב"..