בנסיעה בדרך לקריה בתל אביב, בדרכי לראיין את אלוף־משנה ישראל שומר, ראש מחלקת המבצעים של צה"ל, אני נזכר שלמעשה זו אינה הפעם הראשונה שאני מראיין את שומר. יחי ההבדל הקטן. בשנת 1999, במפקדת חטיבת הנח"ל בבית ליד, ראיינתי את שומר לתפקיד סגני בפלוגת הטירונים של גדוד 50 שפתחנו יחד באביב של אותה שנה בבסיס הטירונים של החטיבה בתל ערד.
את חטיבת המבצעים של הצבא ניתן לדמות ללב הפועם של צה"ל. על החטיבה מפקד תת־אלוף שלומי בינדר, ותחתיו מפקד אל"ם שומר על מחלקת המבצעים בחטיבה. לא במקרה, בשני התפקידים בהתאמה, מוצבים קצינים בכירים שנמצאים במסלול הקידום המרכזי של הצבא, לאחר שביצעו תפקידים משמעותיים מאוד בציר המבצעי של צה"ל - בינדר כמפקד אוגדה 91, ושומר לאחר תפקידו האחרון כמח"ט הנח"ל.
ממוצב הפיקוד העליון ב"בור" מתגבשת ונאספת תמונת המצב של הצבא, ויורדות הפקודות וההנחיות לביצוע של הרמטכ"ל והמטה הכללי, בשגרה ובחירום, כולל התוכניות האופרטיביות למלחמה.
זו הסיבה לכך שהדברים שנאמרים בראיון הזה מבטאים במידה רבה את עיקרי הערכת המצב של צה"ל בנושאים שבהם עוסקת מחלקת המבצעים: מצב כשירות מערך המילואים, המתיחות בגבול הצפון מול חיזבאללה, המצב ביהודה ושומרון לאחר המבצע האחרון במחנה הפליטים בג'נין וסוגיות מבצעיות נוספות.
בשורה התחתונה, אל"ם שומר טוען כי ישראל לא נמצאת במצב של ערב מלחמה בגבול הצפון עם חיזבאללה, אך לא פוסל אפשרות שעשויים להתפתח ימי קרב, אף שלטענתו בשני הצדדים לא מעוניינים בעימות צבאי גם כאשר מדובר בימי קרב מוגבלים בעוצמתם הצבאית.
אבל בימים הללו של משבר קשה וכואב בחברה הישראלית, שחודר עמוק לתוך הצבא ומאיים על כשירותו ואחדותו, מחלקת המבצעים נדרשת לספק באופן יומיומי לרמטכ"ל ולמטה הכללי את מצב כשירות הצבא בדגש על מערך המילואים.
גם חטיבת המבצעים עצמה בנויה על הרבה מאוד אנשי מילואים בשעת חירום ומלחמה. קשה מאוד לדמיין את התמונה כאשר בבוקר בקריה, בזמן הראיון, חטיבת המבצעים מונה מקצה לקצה כ־100 קצינים ועוד כ־150 חיילים שמנהלים יחד את האופרציה המבצעית של צה"ל.
בשעת מלחמה הסיפור אחר לחלוטין, ותחת חטיבת המבצעים פועלים בין 2,000 ל־3,000 קצינים וחיילים, רובם במילואים, שמנהלים את האופרציה של שעון המלחמה של צה"ל ומאיישים את זירות הלחימה השונות.
את הראיון עם שומר אני מקיים עוד לפני שקבוצה של כ־161 אנשי מילואים במטה המבצעי של חיל האוויר, בהם בכירים מאוד, הודיעו כי הם פורשים משירותם במילואים.
כמו בחיל האוויר, כך גם בחטיבת המבצעים, בפיקודים ובאוגדות של צה"ל - את מרב התפקידים במלחמה, במרכזי האג"ם, האש והמודיעין תופסים אנשי המילואים. בחלק גדול מהמקרים, בעיקר בתפקידי הקצונה, מדובר באנשי מילואים שעברו את גיל הפטור, ולעתים ממשיכים לשרת במילואים בתפקידים חשובים גם לאחר שחצו את גיל 50 ו־60. לניסיון שלהם אין תחליף.
"התוכניות נמשכות"
ביום שני הקרוב יסיים שומר את תפקידו, ובקרוב תצא הודעה בדבר תפקידו הבא. אם יש משהו שמזוהה לאורך השנים כמאפיין בולט של שומר זו מידת האופטימיות שהפכה לסימן היכר שלו. בתמונה שהוא מתאר לפנינו הוא מספר כי עד עכשיו, בכל הקשור לאנשי המילואים בחטיבה, לא נרשמו בעיות מיוחדות, והוא משוכנע שהרוב המוחלט של אנשי המילואים ימשיכו כרגיל למרות הרעשים החזקים שבחוץ.
"היום קמתי מוקדם בבוקר, ואנחנו מתכננים להפעיל כוחות כבר בימים הקרובים, כולל חיל האוויר, בים ביבשה וכולל הפעלה פיזית שמתרחשת בשעות אלה, ואני לא מזהה כרגע איים של חוסר כשירות בצה"ל, בהפעלה המבצעית שלו. כל הדברים האלה כוללים אנשי מילואים. אנחנו לא יכולים להתעלם מהבעיות מסביב. אנחנו שואלים ובודקים אם הכל יכול לפעול כפי שאנחנו מתכננים? התשובה היא כן. אני לא מזהה כרגע את המקום הזה של חוסר כשירות בנקודת הזמן הזו, אבל אני בודק אותה".
המשבר העמוק בישראל אינו מתרחש בחלל ריק אל מול המצב הביטחוני, לרבות המערכה מול איראן, שמתנהלת כל הזמן, והמתיחות שמתגברת מול חיזבאללה בגבול לבנון. בזמן שיחתנו יוצאת פקודה לתגבור כוחות פיקוד הצפון בכמה פלוגות ואמצעים נוספים לחיזוק ההגנה בגבול אל מול הפרובוקציות של חיזבאללה, בהן גם גניבת המצלמה שהוצבו על חומת המכשול החדש מול מטולה.
"יש כאן עוד עניין חשוב. אנחנו כבר כמעט שנה בונים מכשול, פרויקט מגן הצפון שבו אנחנו משנים את פני הגבול עם לבנון. אני מקביל את זה במידה מסוימת למה שעשינו בדרום עם המנהרות בעזה, שם שללנו יכולת ורעיון מבצעי של האויב וחיזקנו את ההגנה על הדרום".
"בוודאי שאם זה יתגבר, בוודאי שאם זה יהפוך למשהו חריג מאוד ובכל יום יהיו חדירות לקו הכחול, אנחנו נעלה את המדרגה, אנחנו מוכנים. יכולנו בשבועיים האחרונים לירות כדורים חיים בכמה רגליים של כמה פעילים בגבול הצפון, אבל אני חושב שבחוכמה הפיקודית הטקטית בשלב הזה נכון עדיין למסגר את זה באזור הטקטי, ונכון עדיין לא להסלים את זה. הרמטכ"ל מקיים בדיוק על הנושא הזה ישיבות הערכות מצב מתוך מקום להחזיק את זה נכון, וזה ניהוג עדין שאנחנו מנהלים אותו".
"אזור הנוחות של חמאס"
אל"ם שומר, שנולד באשדוד, מתגורר כיום בכפר עזה יחד עם אשתו יפעת ושלושת ילדיהם. לפני התפקיד הזה, שנחשב אחד הקשים והעמוסים שיש לצבא להציע, הוא פיקד על חטיבת הנח"ל. לאחר שכבר העביר את הפיקוד על החטיבה לשרון אסמן ז"ל ויצא לחופשה עם רעייתו, התרחש האסון, ושרון, שהיה חבר משותף של שנינו, התמוטט לאחר אימון ריצה ולבו נדם.
"לאחר יומיים בחופשה, התבשרנו על נפילתו ומותו של שרון. הוא היה חברי לנשק, והיינו לאורך השנים במבצעים שונים ביחד כמפקדים בחטיבה. זיכרונו של שרון מלווה אותי גם בתפקיד האחרון שביצעתי: בהחלטות, במבצעים ובמקום שבו צעדנו יחד בשורות הפיקוד והלחימה. אני שואב השראה מדרכנו המשותפת".
בתקופה האחרונה ההסלמה ביהודה ושומרון, בדגש על צפון השומרון, דורשת מצה"ל השקעה של הרבה משאבים וכוח אדם, ושומר בהחלט ער לעניין. "הפעולה במחנה הפליטים ג'נין, עם שינוי המדיניות של הפעלת כלי טיס מהאוויר, הם ביטוי לשינוי דפוס פעולה, כאשר הבנו שצריך לעשות אותו על מנת לעלות מדרגה".
"ביהודה ושומרון, כאשר מגמות של הסלמה מתפתחות, לוקח להן זמן לדעוך. אנחנו בעניין הזה צריכים לדעת להפעיל נכון את הצבא ולהמשיך לעשות פעולות התקפיות לצד הגנתיות ולאפשר לאוכלוסייה היהודית והפלסטינית ביטחון וחיים אזרחיים תקינים. למערכת מורכבת כזו לוקח זמן להתייצב. הסימנים המעודדים הם שלמעט צפון השומרון, מרבית האוכלוסייה האזרחית הפלסטינית לא בתוך העניין הזה".
במהלך תפקידו של שומר כרמ"ח מבצעים התרחשו שני מבצעים בעזה מול הג'יהאד האסלאמי. בחטיבת המבצעים רואים בעובדה שהמבצעים לא זלגו מהרצועה וחמאס נותר בחוץ כהשגת יעד חשוב.
התרעות פיקוד העורף