בנסיעה בדרך לקריה בתל אביב, בדרכי לראיין את אלוף־משנה ישראל שומר, ראש מחלקת המבצעים של צה"ל, אני נזכר שלמעשה זו אינה הפעם הראשונה שאני מראיין את שומר. יחי ההבדל הקטן. בשנת 1999, במפקדת חטיבת הנח"ל בבית ליד, ראיינתי את שומר לתפקיד סגני בפלוגת הטירונים של גדוד 50 שפתחנו יחד באביב של אותה שנה בבסיס הטירונים של החטיבה בתל ערד.
את חטיבת המבצעים של הצבא ניתן לדמות ללב הפועם של צה"ל. על החטיבה מפקד תת־אלוף שלומי בינדר, ותחתיו מפקד אל"ם שומר על מחלקת המבצעים בחטיבה. לא במקרה, בשני התפקידים בהתאמה, מוצבים קצינים בכירים שנמצאים במסלול הקידום המרכזי של הצבא, לאחר שביצעו תפקידים משמעותיים מאוד בציר המבצעי של צה"ל - בינדר כמפקד אוגדה 91, ושומר לאחר תפקידו האחרון כמח"ט הנח"ל.
ממוצב הפיקוד העליון ב"בור" מתגבשת ונאספת תמונת המצב של הצבא, ויורדות הפקודות וההנחיות לביצוע של הרמטכ"ל והמטה הכללי, בשגרה ובחירום, כולל התוכניות האופרטיביות למלחמה.
זו הסיבה לכך שהדברים שנאמרים בראיון הזה מבטאים במידה רבה את עיקרי הערכת המצב של צה"ל בנושאים שבהם עוסקת מחלקת המבצעים: מצב כשירות מערך המילואים, המתיחות בגבול הצפון מול חיזבאללה, המצב ביהודה ושומרון לאחר המבצע האחרון במחנה הפליטים בג'נין וסוגיות מבצעיות נוספות.
בשורה התחתונה, אל"ם שומר טוען כי ישראל לא נמצאת במצב של ערב מלחמה בגבול הצפון עם חיזבאללה, אך לא פוסל אפשרות שעשויים להתפתח ימי קרב, אף שלטענתו בשני הצדדים לא מעוניינים בעימות צבאי גם כאשר מדובר בימי קרב מוגבלים בעוצמתם הצבאית.
אבל בימים הללו של משבר קשה וכואב בחברה הישראלית, שחודר עמוק לתוך הצבא ומאיים על כשירותו ואחדותו, מחלקת המבצעים נדרשת לספק באופן יומיומי לרמטכ"ל ולמטה הכללי את מצב כשירות הצבא בדגש על מערך המילואים.
גם חטיבת המבצעים עצמה בנויה על הרבה מאוד אנשי מילואים בשעת חירום ומלחמה. קשה מאוד לדמיין את התמונה כאשר בבוקר בקריה, בזמן הראיון, חטיבת המבצעים מונה מקצה לקצה כ־100 קצינים ועוד כ־150 חיילים שמנהלים יחד את האופרציה המבצעית של צה"ל.
בשעת מלחמה הסיפור אחר לחלוטין, ותחת חטיבת המבצעים פועלים בין 2,000 ל־3,000 קצינים וחיילים, רובם במילואים, שמנהלים את האופרציה של שעון המלחמה של צה"ל ומאיישים את זירות הלחימה השונות.
את הראיון עם שומר אני מקיים עוד לפני שקבוצה של כ־161 אנשי מילואים במטה המבצעי של חיל האוויר, בהם בכירים מאוד, הודיעו כי הם פורשים משירותם במילואים.
כמו בחיל האוויר, כך גם בחטיבת המבצעים, בפיקודים ובאוגדות של צה"ל - את מרב התפקידים במלחמה, במרכזי האג"ם, האש והמודיעין תופסים אנשי המילואים. בחלק גדול מהמקרים, בעיקר בתפקידי הקצונה, מדובר באנשי מילואים שעברו את גיל הפטור, ולעתים ממשיכים לשרת במילואים בתפקידים חשובים גם לאחר שחצו את גיל 50 ו־60. לניסיון שלהם אין תחליף.
"התוכניות נמשכות"
ביום שני הקרוב יסיים שומר את תפקידו, ובקרוב תצא הודעה בדבר תפקידו הבא. אם יש משהו שמזוהה לאורך השנים כמאפיין בולט של שומר זו מידת האופטימיות שהפכה לסימן היכר שלו. בתמונה שהוא מתאר לפנינו הוא מספר כי עד עכשיו, בכל הקשור לאנשי המילואים בחטיבה, לא נרשמו בעיות מיוחדות, והוא משוכנע שהרוב המוחלט של אנשי המילואים ימשיכו כרגיל למרות הרעשים החזקים שבחוץ.
בסוף אתה צריך להיות הסנסור של הרמטכ"ל לשני נושאים שהוא הגדיר, כשירות ולכידות. מה תמונת המצב?
"הרמטכ"ל הגדיר כשירות מבצעית לפני לכידות בסדרי העדיפויות. אני כל יום, כמה פעמים ביום, מסנכרן, מפעיל, מתכנן ובודק את היכולת להפעיל את צה"ל באוויר, בים וביבשה בסייבר ובעורף, בכל הממדים ובכל הזירות. אני חושב שכאשר נהיה בבעיה הזו, אדע לסמן אותה.
"היום קמתי מוקדם בבוקר, ואנחנו מתכננים להפעיל כוחות כבר בימים הקרובים, כולל חיל האוויר, בים ביבשה וכולל הפעלה פיזית שמתרחשת בשעות אלה, ואני לא מזהה כרגע איים של חוסר כשירות בצה"ל, בהפעלה המבצעית שלו. כל הדברים האלה כוללים אנשי מילואים. אנחנו לא יכולים להתעלם מהבעיות מסביב. אנחנו שואלים ובודקים אם הכל יכול לפעול כפי שאנחנו מתכננים? התשובה היא כן. אני לא מזהה כרגע את המקום הזה של חוסר כשירות בנקודת הזמן הזו, אבל אני בודק אותה".
אבל כמה אנחנו עלולים להיות קרובים אליה?
"אני מתקשה להגיד לך את זה מספרית או לכמת את זה. אני חושב, מנקודת הזווית שלי כאן מהבור, שנראה לי שזה קרוב כרגע. זה מסכן, זה מטריד וכנראה שלא סתם שומעים על אנשים ששוקלים את דרכם או לא רוצים. אבל בחלק מהיחידות והמקומות שיש לגביהם פרסומים של אנשים שלא יבואו, פועלים גם בשעות אלה ויפעלו גם בימים הקרובים במשימות שונות והתוכניות נמשכות".
יש לך מדדים לבדוק את זה?
"אני בודק את זה בכל יום ובכל שעה. יש לי מדדים, ויש כאן בעלי תפקידים שתפקידם לתכנן ולבדוק עם אותו מפקד טייסת, מפקד כלי השיט, מפקד היחידה המיוחדת והכוח המודיעיני והחמ"לים, והנתונים האלה יגיעו לכאן. הרמטכ"ל וכולנו עסוקים בזה בהערכת המצב".
יש גם השלכות לטווח הרחוק.
"נכון, זה לא עניין של טיפול רק למחר בבוקר. הכשירות לפני הלכידות, אבל יש כאן דברים שנצטרך לטפל בהם לאורך זמן וקשורים ללכידות".
"רחוקים ממלחמה"
המשבר העמוק בישראל אינו מתרחש בחלל ריק אל מול המצב הביטחוני, לרבות המערכה מול איראן, שמתנהלת כל הזמן, והמתיחות שמתגברת מול חיזבאללה בגבול לבנון. בזמן שיחתנו יוצאת פקודה לתגבור כוחות פיקוד הצפון בכמה פלוגות ואמצעים נוספים לחיזוק ההגנה בגבול אל מול הפרובוקציות של חיזבאללה, בהן גם גניבת המצלמה שהוצבו על חומת המכשול החדש מול מטולה.
מה תמונת המצב מול חיזבאללה מאז הפיגוע במגידו, האם אנחנו כבר עכשיו בהסלמה?
"כרגע לא הייתי מכנה את המצב כהסלמה, אבל אין ספק שהחיכוך גבר והמצב הוא לא כתמול שלשום. אני חושב שחיזבאללה מורתע ממלחמה, ואנחנו עדיין מתחמים את האירועים שמתרחשים בגבול ברמה הטקטית, אבל האם חיזבאללה לוקח עכשיו יותר סיכונים בחיכוך מולנו? התשובה היא כן.
"יש כאן עוד עניין חשוב. אנחנו כבר כמעט שנה בונים מכשול, פרויקט מגן הצפון שבו אנחנו משנים את פני הגבול עם לבנון. אני מקביל את זה במידה מסוימת למה שעשינו בדרום עם המנהרות בעזה, שם שללנו יכולת ורעיון מבצעי של האויב וחיזקנו את ההגנה על הדרום".
אז אתה חושב שהעלייה בחיכוך והמתיחות עם חיזבאללה קשורות לבניית המכשול?
"בין היתר אני חושב שכן. אני לא יודע להגיד שזה הגורם היחיד, אבל אנחנו מעצבים מחדש את הגבול, וזה בוודאי לא יכול להשאיר את הצד השני אדיש לחלוטין".
אבל לאחר שנים ארוכות של שקט בעקבות מלחמת לבנון, כאשר אתה רואה בחודשים האחרונים בצורה מובהקת עלייה עקבית בכמות האירועים הביטחוניים בגבול, האם זה לא מצב שמתחיל להזכיר את ערב מלחמת לבנון השנייה?
"אני חושב שעדיין יש מרחק, ואנחנו לא קרובים לזה. משהו זז והשתנה, אין ספק בכלל. אנחנו מתחמים את האירועים האחרונים באזורים הטקטיים, אבל אנחנו בוודאי מוטרדים. לא חושב שחיזבאללה עצמו ייקח סיכונים ויירה עלינו רקטות משום מקום, הוא עדיין מורתע".
כשאתה מסתכל על רצף האירועים, איך הוא משפיע עליך בתפקיד שלך?
"זה מטריד, ולכן מכינים את המערכת ומבינים שיכול להיות אירוע שלא צפינו, וכן אנחנו דורכים את המערכת והיא מוכנה יותר, אבל אני חושב שאנחנו עדיין באזורים הטקטיים ולא באזור של מלחמה. המחוג טיפה זז, אבל הוא עוד רחוק מאזור המלחמה".
בתזוזת המחוג שאתה מתאר, יכול להיות גם אירוע של פיגוע חיזבאללה על הגדר, ולא רק אירוע חמור של גניבת מצלמה?
"זה תמיד יכול להיות, אבל לא רואה את זה כרגע כאירוע יזום על ידי חיזבאללה באופן כזה שעשוי להוביל למלחמה. האם זה יכול להיות כתגובה למשהו שאנחנו עושים? התשובה כן. האם אנחנו עושים פעולות בסוריה, במב"ם או דברים מהסוג הזה שיכולים להביא כזה דבר? התשובה היא כן, ולכן אני חושב שזה יותר קרוב לאירוע בתגובה לדבר מה שעשינו מאשר ייזום על ידי חיזבאללה".
כשחיזבאללה מסתכל על המצב הפנימי בישראל, הוא לא מזהה הזדמנות למתוח את המשוואות?
"אם חיזבאללה יעשה עכשיו פיגוע משום מקום, אני חושב שהוא לא קורא נכון את הסיטואציה והמפה. אם אני מסתכל בראייה רחבה יותר, האיראנים מנסים גם עכשיו להכניס את ידיהם ולנצל את המצב ולהשפיע גם באיו"ש וגם בביטחון הפנים. להסית ולהסלים גם את המצב הפנימי, בעיקר דרך ניסיון לפיגועים. בעניין הזה חיזבאללה הוא כלי, והמצב באיו"ש הוא כלי. יכול להיות מצב שילחצו עוד יותר על השלוחים שלהם להגביר את הלחץ".
איך אתה מנתח את המצב מנקודת המבט של הצד השני בנוגע למשבר בישראל?
"ההרתעה קיימת כלפי השחקנים המרכזיים במגרש, למרות המצב בישראל, ההפגנות והמצב הביטחוני באיו"ש. מבצע בית וגן במחנה הפליטים ג'נין לא דיבר רק כלפי פעילי הטרור במחנה הפליטים, אנחנו גם התכוונו שהוא ידבר החוצה".
ידבר החוצה שאנחנו מוכנים להפעיל כוח?
"שאנחנו יודעים ומוכנים להפעיל כוח, וכשצריך אנחנו יכולים לפעול בהחלטה שלנו. זה מסר גם לשכונה מסביב".
אבל כשיש לך אירוע מבצעי רע, כמו גניבת המצלמה מהחומה מול מטולה או אירועי גדר אחרים, לא נראה שמשהו מתכרסם בתודעת הגבול והחוזק שלו בצד השני?
"אני לא חושב שמתכרסם. יש חיכוך, ואנחנו עושים מאמץ להרגיע אותו ולא להסלים אותו. האירוע של גניבת המצלמה הוא אירוע לא טוב, ואנחנו מתחקרים אותו, הוא לא צריך לקרות לנו והוא ודאי יכול לתת השראה לחקיינות שאולי אפשר לעשות עוד אירועים כאלה".
אולי אנחנו רכים מדי בגבול בתגובה, מתוך אותה הסתכלות שלא להוביל להסלמה?
"אני חושב שלא, אבל אני מבין שזה יכול להיתפס ככה גם אצלנו וגם בצד השני, ואני לא מקל בכך ראש. אבל אני חושב על עצם הנחישות שלנו בהקמת המכשול בכמה מקומות במקביל בלי לעצור אותו, ועל זה שאנחנו דווקא בהרבה מובנים שומרים עדיין על איפוק, כי קל בתגובות אגרסיביות לדרדר את המצב. ואנחנו, כמי שחושבים קצת קדימה, מסתכלים גם על הטיולים ביולי־אוגוסט בצפון וחגי תשרי, וחושבים גם על הכלכלה כחלק מהביטחון והאחריות שלנו. זה לדעת גם מתי ללחוץ על הגז והברקס. אני חושב שאנחנו עדיין באזור שאנחנו יכולים לפעול בצורה שהיא לא מדרדרת, ויש לנו עדיין את המרחב בשלב הזה.
"בוודאי שאם זה יתגבר, בוודאי שאם זה יהפוך למשהו חריג מאוד ובכל יום יהיו חדירות לקו הכחול, אנחנו נעלה את המדרגה, אנחנו מוכנים. יכולנו בשבועיים האחרונים לירות כדורים חיים בכמה רגליים של כמה פעילים בגבול הצפון, אבל אני חושב שבחוכמה הפיקודית הטקטית בשלב הזה נכון עדיין למסגר את זה באזור הטקטי, ונכון עדיין לא להסלים את זה. הרמטכ"ל מקיים בדיוק על הנושא הזה ישיבות הערכות מצב מתוך מקום להחזיק את זה נכון, וזה ניהוג עדין שאנחנו מנהלים אותו".
מנגד, יש גם כאלה שטוענים שאולי בזה שאנחנו הולכים בין הטיפות ולא עוצרים את זה בפעולה אגרסיבית יותר, אנחנו דווקא מקרבים הסלמה בראייה רחוקה יותר.
"זה שיח שמתנהל גם כאן, אנחנו מוכנים ובעלי יכולת לזהות את הקו הזה שבו אנחנו נבין שעברנו את הקו הזה, שבו ככל שנחכה יביא אותנו למחיר גבוה יותר בהמשך. צריך עכשיו לפעול, אנחנו יודעים לעשות את זה".
איך תדע לזהות את זה?
"יש לכך כמה סממנים, דברים שמתרחשים לאורך זמן ומאירועי חיכוך טקטיים לאירועים שאתה רואה שמשהו מאורגן הרבה יותר עומד מאחוריהם. בהערכות המצב אנחנו עסוקים בשאלה הזו מכמה זוויות על מנת לבחון את עצמנו".
אתה לא רואה מגמה שעשויה להוביל אותנו אם לא למלחמה, אז לימי קרב מול חיזבאללה?
"אנחנו יכולים להגיע לימי קרב יותר מאשר לפני חצי שנה ושנה. אנחנו יכולים להידרדר לשם, אבל אני לא רואה בשלב הזה מגמה שמכוונת לשם מצד חיזבאללה. אנחנו בשלב הזה לא רואים עדיין יד מכוונת להתגרות מהצד השני על מנת להגיע ליום קרב או מלחמה, אבל אנחנו עם אצבע על הדופק בעניין הזה".
"אזור הנוחות של חמאס"
אל"ם שומר, שנולד באשדוד, מתגורר כיום בכפר עזה יחד עם אשתו יפעת ושלושת ילדיהם. לפני התפקיד הזה, שנחשב אחד הקשים והעמוסים שיש לצבא להציע, הוא פיקד על חטיבת הנח"ל. לאחר שכבר העביר את הפיקוד על החטיבה לשרון אסמן ז"ל ויצא לחופשה עם רעייתו, התרחש האסון, ושרון, שהיה חבר משותף של שנינו, התמוטט לאחר אימון ריצה ולבו נדם.
"לאחר יומיים בחופשה, התבשרנו על נפילתו ומותו של שרון. הוא היה חברי לנשק, והיינו לאורך השנים במבצעים שונים ביחד כמפקדים בחטיבה. זיכרונו של שרון מלווה אותי גם בתפקיד האחרון שביצעתי: בהחלטות, במבצעים ובמקום שבו צעדנו יחד בשורות הפיקוד והלחימה. אני שואב השראה מדרכנו המשותפת".
בתקופה האחרונה ההסלמה ביהודה ושומרון, בדגש על צפון השומרון, דורשת מצה"ל השקעה של הרבה משאבים וכוח אדם, ושומר בהחלט ער לעניין. "הפעולה במחנה הפליטים ג'נין, עם שינוי המדיניות של הפעלת כלי טיס מהאוויר, הם ביטוי לשינוי דפוס פעולה, כאשר הבנו שצריך לעשות אותו על מנת לעלות מדרגה".
זה שינוי דפוס פעולה מתוך הבנה שמשהו השתנה ויש צורך בשינוי מבצעי, או בשל לחץ ציבורי־פוליטי שנובע מכך שהצבא לכאורה לא מספק פתרונות התקפיים שתואמים את השינויים בשטח?
"בעיקר החלטת פנים שהגיעה מלמטה, מהאוגדה ומהחטיבה, ונבנתה תוכנית שאושרה על יד הרמטכ"ל והוצגה לדרג המדיני. זה נבנה מתוך הצורך שצריך לשנות. שצריך להיכנס לקן הצרעות ועיר המקלט של מחנה הפליטים ולתת נבוט".
הפעילות של מנגנוני הביטחון הפלסטיניים במחנה הפליטים בג'נין השתפרה כתוצאה מהמבצע?
"אני חושב שכן. בסוף גם הרשות הפלסטינית והמנגנונים לא רוצים לאבד את המשילות, והם לא היו רוצים שכל שני וחמישי צה"ל יעשה מבצעים כאלה. מבחינתנו זו מגמה טובה ואינטרס ביטחוני שלנו. לפעולה שעשינו במחנה הפליטים היו גם הדים סביבתיים, וחלק מזה, אני מניח, הגיע גם לרשות הפלסטינית כהזדמנות שיש להם עכשיו לפעול. מצד שני, זה חייב להימדד לאורך זמן, ובכל מקרה מבצע כמו בית וגן והתמרון שם הם כלי אחד מתוך כלים נוספים, ואנחנו מודדים את זה לאורך זמן".
איך אתה רואה את המשך המצב הביטחוני באיו"ש?
"המצב המבצעי יאתגר אותנו בשנה הקרובה, ואנחנו רואים אפשרות שנידרש למבצעים נוספים בעיקר בצפון השומרון. לא התחייבנו לאף אחד שלא לפעול בג'נין, ואנו עם עין פקוחה למחנה הפליטים. אם נראה שיש חוליית מחבלים שהולכת לצאת - אנחנו נפעל.
"ביהודה ושומרון, כאשר מגמות של הסלמה מתפתחות, לוקח להן זמן לדעוך. אנחנו בעניין הזה צריכים לדעת להפעיל נכון את הצבא ולהמשיך לעשות פעולות התקפיות לצד הגנתיות ולאפשר לאוכלוסייה היהודית והפלסטינית ביטחון וחיים אזרחיים תקינים. למערכת מורכבת כזו לוקח זמן להתייצב. הסימנים המעודדים הם שלמעט צפון השומרון, מרבית האוכלוסייה האזרחית הפלסטינית לא בתוך העניין הזה".
אבל אתה יכול רק באמצעות הטלת שמיכה צבאית לכבות אירוע כזה?
"אין דבר כזה. זה גם צבאי וגם אזרחי. גם היבטים כלכליים כמו אזורי תעשייה ודברים נוספים".
מה עם מגמת העלייה בפשיעה הלאומנית והטרור גם מצד יהודים?
"תופעה קשה ופסולה. אנחנו עובדים יחד עם משטרת ישראל והשב"כ. הרמטכ"ל חוזר ואומר את זה וגם המפקדים מנחים: אין דבר כזה לעמוד מהצד. אנחנו צריכים להיות בעניין הזה אסרטיביים, ואם רואים תופעה כזו או אחרת של פגיעה בפלסטינים, אנחנו צריכים לפעול ולהתערב".
במהלך תפקידו של שומר כרמ"ח מבצעים התרחשו שני מבצעים בעזה מול הג'יהאד האסלאמי. בחטיבת המבצעים רואים בעובדה שהמבצעים לא זלגו מהרצועה וחמאס נותר בחוץ כהשגת יעד חשוב.
מה יכול לגרום לחמאס בעזה לשנות את המדיניות שלו ולחזור להפעיל כוח צבאי ישיר נגד ישראל?
"אירועים עם הרבה הרוגים פלסטינים באיו"ש או כאלה עם זהות חמאסית. זה יכול להוציא את חמאס מאזור הנוחות שלו. הוא לא סתם לא פועל, יש הרתעה".
אתה חושב שהשקט היחסי מעזה במהלך המבצע בג'נין קשור למבצעים הקודמים בעזה?
"כן, אני חשוב שהוא ראה את הכוח שהפעלנו בשני המבצעים האחרונים ברצועה. אבק לא שוקע כל כך מהר, ויש לו אינטרסים נוספים".