הרמטכ"ל רא"ל הרצי הלוי העביר היום (ראשון) איגרת למשרתים בה התייחס להתרחבות מחאת מתנדבי המילואים נגד הרפורמה המשפטית והחשש לפגיעה בכשירות ואמר כי "פעלנו כדי להישאר מחוץ למחלוקת, אך נוכח עצימותה בחברה הישראלית, נקלענו לתוכה והלכידות נפגעת. חובתנו למנוע מהסדקים להתרחב. תפקידו של צה"ל להגן על המדינה, בין היתר, כדי שתתאפשר מחלוקת בתנאים בטוחים".
מאות קצינים הצטרפו למחאה; הרמטכ"ל: "הקריאות לאי התייצבות פוגעות בצה"ל"
בכיר בממשלה תוקף: "לא יכול להיות שלא נעביר את החקיקה, לא נכנע לתכתיב צבאי"
"אנחנו תמיד נילחם ביחד, נסייע זה לזה ובעיקר נגן על אזרחי ישראל. כל אלה היו ברורים תמיד וכך נשאיר אותם. גם אם יש מחלוקת – הלכידות היא ערך מקודש. השירות בצה"ל הוא חובה שהיא זכות גדולה, גם בסדיר וגם במילואים. אם לא נהיה צבא חזק ומלוכד, אם לא ישרתו בצה"ל הטובים ביותר – לא נוכל להתקיים עוד כמדינה באזור. לכן אין לאף אחד מהמשרתים זכות לומר שאינו משרת יותר ואין לנו זכות לא להתייצב או לסרב לפקודה או לקריאה. אני קורא לכל אנשי המילואים, גם בימים מורכבים אלה, להפריד בין מחאה אזרחית לשירות ביטחוני ולהתייצב. הקריאות לאי־התייצבות פוגעות בצה"ל", הוסיף.
בהמשך דבריו פנה למשרתי המילואים וקרא להם לשלוב לשירות. "הביקורת כלפי החלטה זו של חלק מאנשי המילואים, צריכה להיאמר בכבוד, מבלי לשכוח את כל מה שעשו אלה בעבור המדינה, בעבורנו ואיתנו. בימים אלה, כמעט אלפיים שנה אחרי חורבן בית שני, צה"ל חזק בזכות אנשיו, יכולותיו ובעיקר בזכות ערכיו – ערכי רוח צה"ל, על פיה פעלנו ונפעל גם בעתיד. אין לנו אנשים אחרים ואין לנו צה״ל אחר. אין זה מאוחר לתקן. חייבים לתקן, כי אין דרך אחרת ללא הלכידות הפנימית והחיצונית. זו האחריות של כולנו; ובראש ובראשונה האחריות האישית שלי כרמטכ"ל. זו הדרך היחידה בה נוכל לשמור על ייעודו של צה״ל: בהגנה על המדינה ובהבטחת קיומה".
בתוך כך, המכון למחקרי ביטחון לאומי פרסם היום התרעה דחופה לפיה "צבא העם בסכנת פירוק", וקרא להידברות על היסודות החוקתיים של מדינת ישראל.
״צבא העם בסכנת פירוק – אנחנו בדרך לצבא חלש ולמציאות שמסכנת את משוואת ההרתעה האזורית, כל זאת אל מול איומים גוברים במגוון חזיתות. קוראים לעצירה מידית של החקיקה החד צדדית וחתירה לשינויים בהסכמה רחבה״, נכתב בהערכת המכון. "טלטלה עזה עוברת על צה"ל ומערערת את יסודות צבא העם: שחיקת ההרתעה מול האויבים, התערערות היחסים המיוחדים עם ארה"ב, החלשת הכלכלה ובפרט ההיי טק, העמקת השסעים בחברה והחלשת החוסן הלאומי בכללותו".
חוקרי המכון קבעו כי נזקים אלה יוחרפו עד מאוד אם צד אחד יכריע את השני, ועל כן המוצא היחיד הינו עצירה מידית מוחלטת של הרפורמה המשפטית ובעקבותיה עצירת המחאה, ופתיחת הידברות כדי להגיע להסכמות נרחבות.