בחיל האוויר עוד ישובו לאחר המלחמה ללמוד ולהפיק לקחים מאותן שעות איומות, שבהן המשימה של חיל האוויר הייתה לנסות ולייצב קו הגנה אל מול עזה, במציאות שאין מוצבים וכוחות מתפקדים מול הרצועה והכוחות שהוקפצו לגזרה נכנסו ללחימה עזה על יישובי העוטף שחלקם היו כבושים הלכה למעשה על ידי המחבלים מעזה.
צמד מסוקי הקרב הראשונים שהיו בכוננות מיידית הגיע לעוטף עזה לאחר השעה 7:30, ממחנה רמת דוד בהתאם לכוננות הקבועה. גם במחנה רמון החלו להתקבל הדיווחים וכל מי שהגיע לבסיס יצא באופן מידי. מפקד טייסת 190, סא״ל א', יצא עם המסק״ר שלו לשטחי העוטף והגיע לשם בשעה 8:32. ב- 4 השעות הראשונות של הלחימה, כאשר המצב על הקרקע ביישובים ובכבישי עוטף עזה קשה מאוד תקפו כלי הטיס של חיל האוויר 300 מטרות. כלי הטיס שהחלו להצטבר בגזרה באותן שעות התקשה לפעול בתוך היישובים והמוצבים עצמם בשל הקושי האדיר להבין בין מחבלים לכוחות ואזרחים שלנו, וזאת עוד חמור יותר כאשר לשטחי עוטף עזה הגיעו גם המונים שלא היו בלבוש מדים.
על פי הערכות בחיל האוויר, החמאס תדרך את מחבלי הנוח'בה לצעוד לאט ולא לרוץ כאשר הם מבחינים בכלי טיס וזאת על מנת לגרום לטייסים קושי לזהות האם מדובר במחבלים או בכוחותינו. לאור הקושי במפקדות צה״ל להבין את תמונת המצב כאשר חזר מפקד טייסת 190 בפעם הראשונה למלא תחמושת דלק בבסיס הוא העביר גם את סרט הצילום המלא שהיה במסוק והעביר אותו למטה חיל האוויר בקריה.
כמו טייסים אחרים גם מפקד הטייסת היה חזרה באוויר תוך עשרים דקות, בניסיון לייצב את קו ההגנה בירי לעבבר החודרים לישראל. בתוך מציואת הקרב השתתף מפקד הטייסת גם בקרב על שחרור מוצב בדרום הרצועה בפעולה שאותה הובילה שייטת 13. על מנת לסייע להם תקף מסוק הקרב בתוך מוצב צה״ל עצמו.
התרעות פיקוד העורף