אביגדור קהלני הולך לכל מקום עם הצמוד שלו, הנשק. כמו אח וידיד נלווה האקדח של גיבור מלחמות ישראל לכל מקום, נצור אך זמין לכל תרחיש ולכל מצב, בכל יום ובכל שעה, בעת שלום ובעתות מלחמה. “גם לתיאטרון אני הולך עם הנשק", אומר קהלני ביובש. “גם לקולנוע וגם לקונצרט".
מלחמת חרבות ברזל היא התשיעית בתולדות ישראל. תא"ל במיל' אביגדור קהלני נלחם בחלקן. הוא היה מפקד פלוגה בגדוד 79 והיה הראשון שנכנס לח'אן יונס במלחמת ששת הימים. במלחמת יום כיפור היה מפקד גדוד 77 ובמלחמת שלום הגליל היה מפקד אוגדה 36, שהגיעה עד ביירות. הקרב בעמק הבכא ברמת הגולן במלחמת יום כיפור הפך אותו למיתוס. “יחסי הכוחות בינינו לבין האויב היו שמונה טנקים שלהם מול טנק אחד שלנו", הוא מספר. “והטנקים של הסורים היו גם הרבה יותר טובים משלנו. התותח ירה לארבעה קילומטר והיה מצויד באמצעי ראיית לילה. לא הפנמנו בכלל את יחסי הכוחות. ביום אחד איבדנו 25 מטוסים, וחיל האוויר כמעט ואיבד את המטרייה האווירית שלו. אני זוכר את האפקט של הארטילריה שלהם. הכל רעד מסביב, ומרבית רמת הגולן כבר לא הייתה בשליטתנו".
התרעות פיקוד העורף