מבצע קרקעי ברצועת עזה אינו עומד בסימן שאלה. שאלת העיתוי תוכרע כנראה בקרוב, כאשר מבחינת הצבא כוחות היבשה מוכנים לפקודה לזוז קדימה. בנקודה הזו תמיד קיים המתח. הקצינים והלוחמים בשטחי הכינוס שמבקשים כבר לזוז קדימה ומתקשים להבין את סיבת העיכוב ביציאה, לדרגים הבכירים יותר במערכת הביטחון שמבקשים למצות ככל הניתן את ליטוש התוכניות האחרון ומיצוי יכולות האוויר עוד לפני שהטנקים והנמרים (נגמ״ש מרכבה) מדליקים מנועים ושועטים קדימה.
לקראת כניסה קרקעית לעזה: "האויב מכין לנו המון דברים, אבל אנחנו גם"
מאחורי הקלעים האמריקאים משלימים את הערכות הצבאית שלהם, מנקדות מבטם היערכותם רחבה יותר ומסתכלת על אפשרות שהמלחמה בעזה תגלוש למלחמה רב-זירתית עבור ישראל, אבל יותר מכך גם עם השלכות אזוריות כבדות משקל. האמריקאים לא בהכרח יפעילו כוח צבאי משמעותי גם במידה והזירה המרכזית של ישראל תעבור צפונה למלחמה מול חיזבאללה, לא כל כך מהר כנראה ימריאו מטוסי הקרב האמריקאים מנושאות המטוסים ויתקפו מטרות בלבנון, המסר בין השורות שהם מצפים שישראל תדע להתמודד גם עם מצב כזה לאור התמיכה המשמעותית שהם כבר מעניקים לנו. הסיפור מול איראן הוא כבר סיפור אחר ואבטחת האגף במקרה הזה היא מוחלטת באיום ממשי בתקיפה על איראן במידה ותפעל, בהצבת יכולות הגנה מרשימות באזור ולא פחות מכך גם באבטחת נתיבי השייט הבינלאומיים אל מול ניסיונות פגיעה בנתיבי השייט של ישראל ומדינות נוספות בצל המלחמה. מתוך התפיסה הזו יתכן כי האמריקאים מבקשים להשלים את פריסתם המבצעית המלאה, רגע לפני שרף ההסלמה האזורי צפוי לעלות עוד מדרגה מהרגע שבו יחצו הטנקים הראשונים את קו הגבול עם עזה.
האמריקאים מבחינתם מבקשים להיות מוכנים גם לתרחישים הקיצוניים ביותר וגם בימים האחרונים המשיכו לשלוח כלי מלחמה באזור. אופרציה כזו דורשת תיאום הדוק עם ישראל ככל הנראה גם לגבי תחילת המתקפה בעזה.
בנוסף מתקיים מאמץ לנסות ולמצות מהלך נוסף להחזיר חטופים הביתה, גם האמריקאים לוחצים ומנסים למצות את הזמן שנותר עד לכניסה הקרקעית. כך או כך מרווח הזמן עד ליציאה לדרך קצר. אין מחלוקת בשלב הזה בקבינט המדיני ביטחוני וגם זה המצומצם על תכלית המבצע- עזה תחילה וזו הזירה המרכזית. הפרסום בתקשורת הזרה והדיון על כך בתקשורת על המחלוקת בין ראש הממשלה נתניהו לשר הביטחון גלנט על כך שהאחרון ביקש להפתיע את חיזבאללה במכה מקדימה, אינם רלוונטיים, והיו כאלה למשך חלון זמן קצר מאוד של הזדמנות מבצעית עוד לפני הכניסה של כחול-לבן לממשלת החירום, לאחר שהסוגייה הזו כבר הוכרעה בקבינט הקודם והיא אינה עומדת כעת על הפרק אלא אם יהיה שינוי דרמטי בתמונת המודיעין שמעיד על כוונות אחרות של חיזבאללה.
אבל לאחר שכתבנו כל זאת עד להחלטה לצאת קדימה כבר יש כבר מי שמזהה אצל ראש הממשלה סימנים של היסוס, בין האנשים והיועצים שהוא קיבץ סביבו בתקופה האחרונה יש גם המייעצים לוש לא להיכנס לעזה קרקעית ולהמשיך בינתיים את המאמץ מהאוויר.
בין שיקול אחד לשיקול שני מתחיל להיווצר מצב בעייתי מאוד, שבו למעשה כבר עברו שבועיים והמערכה נמצאת במצב סטטי ולא לטובתה של ישראל. בהרכב הקבינט המצומצם הנוכחי גם אם היסוסי ראש הממשלה יגברו, הוא לא יוכל לעמוד מול הלחץ של האחרים להתקדם קדימה ולכן התמרון הקרקעי הוא עדיין רק שאלה של עיתוי.
ההערכה בישראל כי חמאס יצא למתקפה הנפשעת שלו מתוך תפיסה כי יקבל גב רחב הרבה יותר של תמיכה מצד חיזבאללה כבר בשלב הזה וזאת על בסיס שיתופי הפעולה והתאומים המשותפים עם איראן שהתהדקו בשנה האחרונה עוד יותר לאור ניתוח תמונת המצב מבחינתם כי המשבר הפנימי החמור בתוך ישראל הוא בבחינת הזדמנות חסר תקדים לתקוף את ישראל. בתוך התוכנית הזו קיימת סבירות רבה כי חמאס לא עדכן את חיזבאללה ואיראן בנוגע למתקפה הצפויה ופעל מתוך תאום עקרוני שאינו מבקש לדעתי מתי בדיוק ואיך וזאת על מנת שלא להרחיב את הסיכוי כי המודיעין הישראלי או גורמי ביון מערביים יעלו על עקבות מודיעיניות כאשר המידע מעזה גם אם באופן מוכמן וממודר יעבור לבכירי חיזבאללה ומשמרות המהפכה בלבנון ובאיראן.
במבט לאחור לא מין הנמנע כי נגלה בעתיד שאירועי הגבול מול חיזבאללה התקרבות לוחמי רדואן ופגיעה בתשתיות הגדר שלנו, היו בבחינת המקבילה של חיזבאללה להפרות הסדר האלימות על הגדר בעזה כחלק מתוכנית הונאה לאפשרות שגם חיזבאללה שקל להוציא אל הפועל את תוכנית כיבוש הגלל ופיגוע מגידו למשל במרץ 2023 היה רק חלק מניסוי הכלים שבחן את מוכנות צה״ל לאיומי החדירה מהגבול.
פיגוע מגידו אמור היה להיות צומת דרכים בתחקיר מודיעיני מעמיק על מנת להבין את כוונות חיזבאללה ואת הקונספציות אצלנו. מודיעין עמוק אסטרטגי שהתגלה בו פער ענק כתבנו אז וזה נכון גם היום, הייתה כאן הזדמנות פז להפקת לקחים אבל במודיעין אצלנו העדיפו לטעון כי הבעיה הייתה רק בהיערכות של פיקוד צפון בגבול. אם למישהו זה נשמע מוכר הוא צודק. גם מתחקיר צוק איתן עלו פערים גדולים במודיעין ביכולת להבין את כוונות האויב. המודיעין ידע להצביע על תוואי מנהרות החדירה אבל לא על התוכניות וסעיף הכוונות של האויב. אותו דבר התרחש לצערנו גם במחדל העצום של השבעה באוקטובר.
חיל האוויר פעל אתמול בלא פחות מארבע זירות: אתמול תקף חיל האוויר תקף גם בסוריה את שדות התעופה בחלב ובדמשק מכל זירות המלחמה דווקא שם ישראל לא לקחה אחריות.
מלחמה בעזה, לחימה בזירה צפונית, מטוס קרב תוקף חוליית במסגד במחנה פליטים בג׳נין והתקיפה של חיל האוויר בסוריה שהיא גלויה לחלוטין עדיין מתנהלת תחת תפיסת המב"ם המערכה שבין המלחמות וזה כבר מוזר. ההתקפה הנפשעת של חמאס, חיברה למעשה את כל קצוות ציר הרשע של איראן. גם אם האסימון טרם ירד. שאלת המב"ם הסתיימה. ישראל כרתה עצים - בשעה שאירן הייתה עסוקה בשתילת יערות.
המב"ם ברובו (לא פעולות סודיות) אינו רלוונטי כתפיסת עמימות במלחמה וגם לא ביום שאחרי המלחמה. ישראל תידרש לאסטרטגיה שונה לחלוטין גם מול הסורים. המב"ם סיים את תפקידו כתפיסת עבודה מרכזית של צה"ל. גם את התיקה אתמול בסוריה ניתן היה לסיים במשט מטוסנו שבו לבסיסם בשלום.