תומכים במשפחות הנופלים: קציני וקצינות הנפגעים מספרים על הקשיים והזכות

נכון למועד כתיבת שורות אלה מספר חללי צה"ל שנהרגו במלחמת "חרבות ברזל" ושמם הותר לפרסום עומד על 308. בנקודה הקשה הזאת, בין הדיווחים מהחזית למשפחות הנוספות שהצטרפו עתה למעגל השכול ניצבים קציני וקצינות הנפגעים. נשים וגברים שתפקידם הוא לתמוך במשפחות הנפגעים ובפצועים עצמם ולחבק אותם בשעה הקשה. אך אולי גם ראוי לשאול: מי מחבק אותם? 

"לקציני הנפגעים יש מערך חוסן של עובדים סוציאליים שמלווים אותנו גם בשגרה", עונה רמ״ד נפגעים של חטיבה 7, סרן עמית, לשאלתי, "כמובן שאנחנו עכשיו בזמן חירום והכל בעצימות מוגברת, אבל אנחנו מקבלים מענה וטיפול. שומרים עלינו מאוד. גם אני כמפקדת דואגת לשוחח עם החיילות שלי באופן יומיומי, לוודא שהן יכולות ומסוגלות להכיל ולתפקד באירוע. זה הרי ברור שלכולנו יש קשיים אישיים בימים האלה. כמעט כל אחת מאיתנו מכירה מישהו שנפגע או נהרג".

"זאת השעה שלנו”

"כמאמר חז"ל, 'אין בית אשר אין שם מת', אין אדם אחד בחברה הישראלית שלא מכיר מישהו שמכיר מישהו שנהרג", מוסיף רמ״ד נפגעים של חיל ההנדסה הקרבית, רס"ן יובל, שכמו עמיתיו ועמיתותיו לתפקיד מתמודד לפתע עם מספרים שאיש לא תיאר כי נחווה בדורנו. "אנחנו מדברים פה על סיטואציה בה בני משפחות שכולות הולכים לנחם משפחות חדשות. הם ממש עוברים בין בתים. עשרות הורים פנו אליי וביקשו לחבר אותם לבני משפחות חדשות כדי שיוכלו לתמוך בהם, הסולידריות היא מאוד־מאוד גדולה בעת הזאת".

"אלה היו שבועיים אינטנסיביים. כל אחד הוא עולם ומלואו ויש משפחה שלמה מאחורי כל חלל", מדגישה רמ״ד נפגעים של חיל התותחנים, רס"ן נעמה. "ההיקפים מאוד גדולים, לא חשבתי שבקדנציה שלי אני אחווה דבר כזה. ועל אף ההיקפים הגדולים חשוב לזכור שכל אחד הוא עולם ומלואו. כשאני מגיעה לבתי העלמין ורואה כמויות של גלגלי זרים על קברים חדשים שעוד אין להם מצבת אבן, ולצדם שלט עם שם, אני יודעת שמאחורי כל אחד יש סיפור מאוד גדול. לכן זאת השעה שלנו. ופה אני מכפילה את המחויבות שלי כלפי המשפחות. אני שמה לנגד עיניי את המשפחות כרגע, ומשם אני שואבת כוח". 
סרן עמית: "אנחנו תמיד אומרות שמי שלא הייתה קצינת נפגעים בחיים לא תבין מה קצינת נפגעים עוברת". 

אחד מגדודי חטיבה 7, בה משרתת סרן עמית, תפס קו ברצועת עזה, ובשבת השחורה נלחמו לוחמי הגדוד בגבורה וחיסלו מאות מחבלים בעזרת טנק בודד אחד. הגדוד ספג אבידות קשות, וחלק מלוחמיו עוד נעדרים. עם פרוץ הקרבות, קציני המטה של החטיבה נלחמו גם הם בעוטף עזה, הצילו חיים רבים בבארי, וגדוד נוסף ירד לתגבר, חיסל מחבלים רבים ואיבד אחד מלוחמיו. גדוד נוסף חיסל מחבלי חיזבאללה בגבול לבנון. "בבוקר של השבת השחורה אני הייתי בדרום, בבית של ההורים של בן הזוג שלי על יד באר שבע", מספרת סרן עמית. "קמנו לקול האזעקות והחדשות. ברגעים הראשונים לא הבנתי מה קורה, קמתי משינה. היו הרבה דיווחים על טילים וחדירת מחבלים, אבל לא הצלחתי עדיין לעכל את המצב". 

מיד התחלת לפעול? 
"מיד נכנסנו למצב חירום. מפקד החטיבה כינס את כל קציני המטה והמפקדים בחטיבה לשיחת טלפון, על הבוקר. ברגעים הראשונים לא ידעתי אם יש לנו נפגעים ומי, הם עוד היו בלחימה. אבל מיד הבנתי שאנחנו באירוע גדול מאוד. מערך הנפגעים כולו החליט מיד להקים את החמ"לים. הגעתי למפקדת זרוע יבשה, להקים את החמ"ל שלנו". 

מהם הצעדים הראשונים שאת עושה כדי להתמודד עם מצב כזה?
"יש לנו תורה מאוד מסודרת מה קורה במצב חירום. אנחנו עורכים הרבה תרגילים לאורך השנה שמכינים אותנו למלחמה או לאירוע רב־נפגעים". 

רס"ן יובל, אשר מתגורר עם משפחתו באשקלון, עקב אחר האירועים מהממ"ד: "הייתה גם הפסקת חשמל, והבנו תוך כדי שיש גורמים שהסתננו לארץ. כך שמצד אחד ניסיתי להבין מה אני יכול לעשות כקצין נפגעים, ובמקביל רציתי להגן על המשפחה הגרעינית שלי". 

הוא מציין כי לוחמי יחידת העילית יהל"ם, עליהם הוא אמון לצד שאר הכוחות בחיל ההנדסה הקרבית, לקחו חלק במאמץ לזיהוי אמצעי לחימה וגופות בכלל יישובי העוטף, החל מה־7 באוקטובר. היישובים והמוצבים היו רוויים באמל״ח, מטענים, תחמושות, רימונים ועוד. צוותי יחידת יהל"ם פעלו ללא הפסקה על מנת לפנות את כלל היישובים והמוצבים בגזרה ולאפשר תנועה של כוחותינו במרחב. בטרם כניסת כוחות זק״א נדרש לוודא שהמרחב בטוח ולא ממולכד - עבודה אשר נעשתה על ידי כוחות הס"פ (סילוק פצצות - מ"ב) בסדיר ובמילואים. אין מוצב או יישוב שלא עברו טיפול וזיכוי מלא של אנשי הס״פ. 

“לנצח את השעון”

המלחמה הנוכחית חשפה אותנו לממדי אכזריות נוראיים שטרם הכרנו מאז הקמת המדינה, ועוד בשידור חי. מהרגע הראשון הוצפה הרשת בסרטונים מזוויעים, כשהטבח והקרבות הקשים תועדו והופצו לעיני כל. "המטרה הייתה לנצח את השעון", אומר רס"ן יובל, "המטרה תמיד היא לבשר למשפחה את הבשורה המרה כמה שיותר מהר, בצורה הכי נכונה והכי מדויקת, לפני שבני המשפחה שומעים על זה בחדשות או מחברים. זה היה מאוד מורכב בהתחלה. אבל המערך שלנו הוא מערך טלסקופי, הוא יודע לעבור מאפס למאה, הוא יודע להתעצם ולגדול, להכפיל, לשלש ולרבע את היכולות שלו". 

"אנחנו אמונים על כל היחידות, גם בסדיר וגם במילואים, מבחינת עולם הנפגעים", אומרת רס"ן נעמה ומסבירה כי הגדודים של החטיבות השונות בחיל התותחנים פרושים גם הם באזורים שונים, בצפון ובדרום. "יחד עם הקצינות שלי, אנחנו מלוות את הפצועים ואת המשפחות השכולות", היא אומרת. "אנחנו כאן כדי לתת מענה עוטף, מחבק ומהימן למשפחות הזקוקות כרגע לכתובת אחת, רגישה, וכמובן לחבר לחיל וליחידה. החיבור הזה הוא תלוי אחד בשני. אנחנו מגיעות למקום הכי כואב של המשפחה, שהרגע איבדה את הדבר הכי יקר לה, ודווקא שם נוצר חיבור גדול. אני כל הזמן אומרת שהגורל שלנו נקשר עם המשפחות, בעל כורחן. אבל זה באמת לתמיד".