מלחמת חרבות ברזל: למתקפה הרצחנית של ארגון הטרור חמאס על ישראל, הייתה תגובה ברורה - להשמיד את תשתיות הטרור של הארגון והג'יהאד ברצועת עזה. מדי יום ולילה, ממריאים מטוסינו כשהם חמושים בפצצות כבדות, מסכלים בכירים של הארגון ומשמידים מאות מטרות, ביניהן מחסני אמל"ח (אמצעי לחימה), אתרי שיגור, תשתיות צבאיות אסטרטגיות, מטרות הנהגה, נכסי מודיעין ועוד. אך כיצד יודעים אילו מטרות לתקוף? באתר חיל האוויר פורסם טקסט ובו מוסבר כיצד מתבצע התהליך.

"יד ושם 2023": התמונות העצובות שמספרות את זוועות ה-7 באוקטובר
דובר צה"ל בערבית חשף את האיש שבחמאס ניסו להסתיר: כך הוא נראה

תרחיש זה שכיח מאוד בצמ"א, הלוקח חלק בכל פעילות מבצעית של חיל-האוויר בשגרה ובחירום. "צמ"א הוא מכלול המודיעין והמטרות המטכ"לי של צה"ל", פותח רס"ן (במיל') ע', לשעבר ראש מדור צמ"א. עובדים בו אנשי מודיעין מכלל המערכים. המכלול נמצא תחת אחריות ופיקוד חיל-האוויר כי הוא הזרוע האסטרטגית של צה"ל, האחראית לביצוע פעולות בעומק שטח האויב.

הצמ"א מורכב משולחנות המחולקים לפי תפקידים ומשימות שונות. את המכלול מקיפים תאי השליטה השונים, כאשר כל שולחן צמוד לתא השליטה הרלוונטי אליו וביניהם מחבר חלון שקוף. על בסיס המודיעין שהצמ"א חוקר, מייצרים מטרות לתקיפה. "המטרות שאנחנו מייצרים עוברות למערכות תא השליטה בצורה ממוכנת, אבל באירועים מורכבים יותר אנחנו פותחים חלון ומנהלים שיח פנים אל פנים בין מפקד התא לראש השולחן", מסביר רס"ן (במיל') ע'. "הקרבה הזו היא אחד הדברים החשובים ביותר בצמ"א - אנחנו צוות".

תרגיל חיל האוויר (צילום: דובר צה''ל)
תרגיל חיל האוויר (צילום: דובר צה''ל)

איך נוצרת מטרה?
בשטח קיימים מקורות שונים שאמונים על איסוף מידע מודיעיני גולמי. המידע הזה מגיע לסוכנויות האיסוף שמעבדות ומעבירות אותו לנציגים בצמ"א, ומשם הוא מועבר מחוקרי המודיעין ליצרני המטרות. זה אולי נשמע מורכב, אבל רבים מהתהליכים האלה מתרחשים בצורה ממוכנת, בזכות מערכות מתקדמות המפיקות מידע רב בו-זמנית ובמהירות גבוהה, ואף מתעדפות בין המיידעים השונים לפי קריטריונים מסוימים.

בשלב הבא יצרני המטרות בודקים שהן עומדות בחוקי ההפללה. "יש מטרות שחקרנו בשגרה, מסודרות ומוכנות לתקיפה בפתיחת לחימה. יש מטרות שאנחנו חוקרים ומייצרים בחירום אבל נשארות רלוונטיות גם כשהחירום נגמר, למשל מחסן אמל"ח שנשאר היכן שהוא. יש מטרות שאנחנו מייצרים בחירום ושאם לא נתקוף אותן בטווח זמן מסוים הן כבר לא יהיו רלוונטיות - למשל בכיר בארגון טרור שנמצא במיקום מסוים, ויש מטרות 'ציד' - מטרות אמל"ח או פעילים שאנחנו נדרשים לתקוף במקום ובזמן, למשל חוליית משגר שפורסת בשטח", מתאר רס"ן (במיל') ע'. 

חרבות ברזל: תקיפות צה''ל ברצועת עזה (צילום: רויטרס)
חרבות ברזל: תקיפות צה''ל ברצועת עזה (צילום: רויטרס)

ביום לחימה הצמ"א מייצר מאות מטרות חדשות. כפי שרס"ן (במיל') ע' מתאר זאת: "אנחנו מפעל של מטרות". בימים האחרונים היינו עדים למספר תקיפות גבוה, שלא הכרנו ממבצעים בשנים האחרונות. "בכל מטרה שמותקפת יש אויב - חמאס או גא"פ (הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני) בצורה כזו או אחרת", מספר רס"ן א', ראש מדור צמ"א. "אנחנו תוקפים מטרות כי יש בהן אויב, על בסיס שיטות העומדות בחוקי הפללת המטרות. כל מטרה מופללת על ידי מפליל בכיר".

עבודת הצמ"א לא עוצרת אחרי התכנון או בסוף התקיפה. "אנחנו מבצעים גם תהליך הערכת הישג שבו אנחנו מתחקרים מה תקפנו, ומבינים אם מה שרצינו להשיג אכן הושג". קציני המודיעין בלמד"ן חוקרים גם איומים על מטוסינו ונותנים המלצות אופרטיביות להפעלת הכוח. "בנוסף להערכת המודיעין, מכלול הצמ"א ימליץ לשולט או למתכנן מה לעשות ואיך לפעול", מתאר רס"ן (במיל') ע'. הצמ"א משתלבת גם בהערכת המודיעין המטכ"לית לגבי תמונת מצב האויב.