להלוויתו הגיעו בני משפחה, חברים, מנהיגי העדה הדרוזית, תושבי הכפר, חברי כנסת ושרים.
השייח׳ מואפק טריף,ראש העדה הדרוזית, ספד לו: ״אבל כבד מאוד נפל על המדינה ועל העדה הדרוזית עם נפילתו של סלמאן, שהוביל כוחות של לוחמים כדי להציל אזרחים וחיילים. מורשת הקרב של סלמאן נכתבה עוד ביום הראשון של הלחימה, כמפקד שהאמין בצדקת הדרך. סלמאן כמו תמיד נע ראשון והוביל את שיירת הטנקים".
הוא המשיך ואמר כי ״על קברניטי המדינה והממשלה להרכין היום ראש בפני סלמאן, בפני חבריו ובפני אלפי החיילים הדרוזים שנקראו לדגל במלחמה. עליהם החובה להתעורר מהתרדמת, להתנצל בפני העדה ולהביא לשינוי אמיתי, מהותי ומורגש. שותפים אנחנו לא רק במלחמה, אלא גם בעתות שלום שכולנו מייחלים לו".
השר גדעון סער, נציג הממשלה הוסיף: ״איך נפלו גיבורים. באתי לחלוק כבוד לאחד הגיבורים הגדולים של צבא ההגנה לישראל - של מדינת ישראל. מפקד צבאי אמיץ שחושב שונה ומחוץ לקופסה. רבים מאזרחי ישראלי חבים את חייהם לסלמאן חבקה. גם בקרב שבו נפל, גילה סלמאן גבורת נפש - הוא נפל בקרב מורכב מול עשרות מחבלים וגילה שוב גבורה אישית".
צאלח חבקה, בן דודו של סא״ל סלמאן סיפר אודותיו ל״מעריב״: ״בהתחלה קיבלנו מידע על כך שסלמאן פצוע, ואחר כך, ב-6:00 בבוקר בחמישי, הגיעו גורמים מהצבא שהודיעו שהוא נהרג״, הוא משחזר. ״סלמאן היה הגאווה שלנו, ילד בן 33, שכבר היה בתפקיד בכיר של מג״ד בשריון. הוא רק ילד שעדיין לא ראה כלום בחיים שלו. כל פעם כשהוא היה מגיע לאירועים ולחגים עם מדים, היינו מתמלאים בגאווה - הוא כל כך יחסר לנו״.
עופר שמרלינג, חברו של סלמאן מהצבא סיפר: ״הוא אחד האנשים היקרים לי בצה״ל ובעולם. הוא בן אדם גיבור, צנוע וחד מאוד. אנחנו מכירים כבר כ-8 שנים, וכשלא שירתנו ביחד נשארנו בקשר. זה אחד האנשים האהובים עליי בצה״ל ובכלל באנושות, אני עוד לא קולט שהוא נהרג. שלחתי לו הודעה כשהודיעו לי שהוא נהרג, לא רציתי להאמין שהוא לא בחיים. בתור בן אדם הוא היה מאוד צנוע על אף הגבורה הצבאית שלו, מכבד, חד. הייתה לו מנהיגות שקטה אך חדה. אהבו אותו וכיבדו אותו מאוד. הוא יחסר לי לעד״
ספיר, מנהלת פרויקטים בעמותת ״הגשמת חלום״, עמותה לילדים ונערים עם צרכים מיוחדים, סיפרה על סיטואציה שמעידה על אופיו הרגיש של סלמאן ז״ל: ״לפני כחצי שנה, הגענו עם מספר ילדים ונערים ליום מרגש של הגשמת חלום עם יחידת שריון. אחד מהמארגנים היה סלמאן ז״ל, שהוא בעצמו אח לילד עם צרכים מיוחדים. במהלך היום הזה, העלו את כולם לטנק ועל אף שאחד מהילדים היה על כיסא גלגלים - סלמאן לא ויתר וביקש מכל החיילים שלו להעלות גם אותו. אין מילים לתאר את ההרגשה של הרגע הזה - זה היה סלמאן גם ביום יום שלו, עם רגישות, ענווה והוכיח לכולנו שכל אחד יכול״.