שלום בן חנן, ראש אגף לשעבר בשב"כ ועמית מחקר במכון למדיניות נגד טרור מאוניברסיטת רייכמן, שפעל רבות בזירה הפלסטינית התייחס בראיון למעריב על רצף האירועים, ביום ה-33 ללחימה בעזה.
לדבריו, "פתרון של שלום לא נראה בעתיד הנראה לעין. לפני שלושים שנה מאז שהתחילו לדבר עם שלום על הפלסטינים, מאז אני עובד 24/7".
הפקרות: בכיר במודיעין לשעבר חושף עוד מחדל שלא ידענו
"חשיפת פרצופו של חמאס": 'סרטון הזוועות' של דו"צ הוקרן לשגרירים זרים
"חשוב לי לציין שבמשך שנים רבות אני מחזיק בדעת מיעוט לגבי האיזון בין הסדרה לבין סיכול טרור. שימשתי כראש אגף בשב"כ שמקבילה לדרגת אלוף בצה"ל ובמגוון של תפקידים בסיכול טרור אסלאמי. גם כיום בתקשורת אני מרגיש שהשיח הוא עדיין בעולם של אתמול ושלשום. מושגים כמו הקמת מדינה פלסטינית או הסדרי ביטחון שונים עברו מן העולם לאחר כל הניסיון המצטבר שלנו עם טרור רצחני ויש צורך בחשיבה ותפיסה אחרות".
באשר ללחימה הנוכחית שמתנהלת, אמר: "אפשר להגיד שעזה כולה היא מחנה פליטים קטן וצפוף. הדבר מחייב לחימה בשטח אורבני צפוף מאוד - אוכלוסייה אזרחית גדולה על שטח קטן מאוד ומטרו תת קרקעי שבנה החמאס. לכן האתגר בלחימה מסוג זה הוא כפול ומשולש. יש צורך בניוד של אוכלוסייה אזרחית בכדי לפגוע בה כמה שפחות. עד כה כ-900 אלף איש התניידו אך יש עדיין מאות אלפים שנותרו במקום אם בגלל איומי החמאס או סיבות אחרות. לכן הכרעה מהאוויר קשה מאוד והצורך יהיה של לחימה מבית לבית".
יש לך זמן פנוי? למה שלא תלמד/י אנגלית? לחצו כאן לשיעור ניסיון מתנה וללא התחייבות>>
בן חנן שם דגש על נושא המנהרות: "גם בצוק איתן כשכבר החלטנו להיכנס רגלית הפתרונות שלנו למנהרות לא היו טובים. איך נראות המנהרות? זו פשוט עיר תחתית, עיר שלמה שנבנתה לשהייה לזמנים ארוכים. יש שם מיזוג, מערכת קשר פנימית, נאגר מזון לזמן רב, יכולת לחבר אזורים מסוימים.. רק בתת קרקע יש מקומות מסוימים שהעומקים מגיעים עד 70 מטר. צריך להבין את העניין הזה".
לשאלה מהיכן הגיע המימון למנהרות הללו, והאם מדובר בכסף קאטרי או איראני, השיב: "לא היה חסר לא מזה ולא מזה. בוודאי שכספים שנועדו לרצועת עזה קודם כל נלקחו לממשלת החמאס שהוקמה בהפיכה ב-2007 ובסדר העדיפות הדברים הלכו קודם כל לתעשיית הרקטות ולבניית העיר התת קרקעית. צריך להבין שכל שקל שנכנס לרצועה, החלק הארי ממנו הלך קודם להתעצמות הצבאית, מצנחי הרחיפה, הכטב"מים, הכוח הימי שלהם שחיל הים שלנו חיסל אותו - ואגב, אם הם היו מצליחים, האירוע היה מוכפל, אמצעי קומנדו שאנחנו הסתכלנו עליהם בהערכת חסר, שלמזלנו ניסיונות חדירה אלו סוכלו על ידי חיל הים".
בן חנן התייחס לנושא הטיפול במנהרות ומה ניתן לעשות: "זוהי שאלת השאלות. בצוק איתן, העניין לא טופל. הסיפור המרכזי כעת הוא סיפור החטופים. מה שקרה בעצם, היינו מתחשבים רק בביטחון כוחותינו וכעת יש את סיפור החטופים ולכן לא ניתן יהיה לטפל בצורה אגרסיבית במנהרות. היינו מתייחסים לזה כיעד לטיהור, כעת עם הסיפור של החטופים שכנראה מפוזרים בכל הרשת זה בעיה. אם ראיתם בטלוויזיה פיצוץ של מנהרה כנראה היה וידוי לפני כן שאין שם חטופים. זה הופך את הסיפור למורכב עד בלתי אפשרי, מאוד בעייתי".
באשר לתחושות ברחוב הפלסטיני, ברמת האזרח, פירט: "החמאס רחוק משבירה. יש נזקים גדולים לאוכלוסייה האזרחית, נזקי נדל"ן משמעותיים. מאות אלפי פליטים אבל כמות הרוגים נמוכה יחסית של כעשרת אלפים הרוגים. לא ברור כמה מתוכם הם מחבלי חמאס ולכן ככל הנראה רוב הכוח הלוחם עדיין קיים. יש לזכור שהכוח הלוחם מונה כשלושים אלף מחבלים. ובנוסף עדיין לא פגענו משמעותית במפקדה העליונה. אמנם חוסלו כעשרים מג"דים ומ"פים שאחראים על ניהול הלחימה בפועל אבל זה עדיין לא מספק".
לגבי סרטון הדגלים הלבנים, ציין: "הייתי מציע להיות יותר צנועים בתיאור הנזק לחמאס. זה דומה לדברים שאמרנו אחרי כל סבב שכשסינוואר יצא מהבונקר ויראה את החורבן זה יצור את ההרתעה - זה הוכח כלא נכון. עדיין מדובר בתמונה משמעותית אולם מה שיכריע את המלחמה לדעתי זה מספר גדול מאוד של חללים, משהו בממדים היסטוריים שייצר ביום שאחרי הרתעה לשנים".
על האמירה שחמאס הוא בעצם רעיון, אמר: "אני זוכר שבמהלך ההיסטוריה היו כמה רעיונות שנחתה עליהם מכת מוות, גם אם לא סופית. זה נתן שקט של עשרות שנים. גם הנאצים וגם אחרים - לא ניתן שיהיה עוד דגם כזה של מדינה. מה עם אל קאעידה ודאעש - יש הרבה רעיונות שלא הרגו בהיסטוריה אך הרגו את המנגנון, את המערכת, את האופרציה, הרעיון עצמו של חמאס יותר ותיק מהארגון הזה, היו טרם לכן גם את האחים המוסלמים. ראינו במצרים ב-2011 כשהם עלו לשלטון, הורידו אותם, עוצרים אותם, לא נותנים להם להרים ראש. הניסיון להתחמק ממה שצריך לעשות זו בדיוק האמירה על הרעיון".
על התפיסה הקיימת של הפרדה בין החברה האזרחית לארגון החמאס: "מעשית מדובר בהפרדה מלאכותית. לפחות 65 אחוזים מתושבי הרצועה תומכים בחמאס, שהוא תנועה פוליטית לגיטימית בחברה הפלסטינית שעלתה בבחירות דמוקרטיות, וגם כיום על פי כל סקר שנערך החמאס זוכה לתמיכה הרחבה ביותר. הרשות הפלסטינית מבטלת את הבחירות כבר 17 שנה מתוך הבנה מה יהיו התוצאות של הבחירות האלה".
לסיום, סיכם: "חולשת הרשות הפלסטינית והפופולאריות של החמאס לא מתיישבים עם ההפרדה שמבצעים גורמים שונים כמו נשיא ארצות הברית, ביידן ומדינות המערב בין החברה הפלסטינית בעיקר ברצועה ומדובר בעצם בחוסר הבנה של המערכת הפלסטינית. גם בעלות הברית במלחמת העולם השנייה לא עשו הפרדה בין החברה האזרחית למפלגה הנאצית וישנן כמובן דוגמאות נוספות. ישראל עושה מאמץ אדיר לפעול על פי דיני המלחמה ולצמצמם ככל האפשר פגיעה באזרחים אבל לא ניתן יהיה להימנע מכך ולטעמי אין הרבה 'חפים מפשע' ברצועה. פירוק מטרות המלחמה למספרים יצביע למעשה על כשלושים אלף לוחמים ועוד כשבעים אלף פקידי ממשל ועשרות אלפים נוספים תומכי שלטון. בכל אלה יש לפגוע או לנטרל כדי למנוע את צמיחתה של מדינת הטרור פעם נוספת".