על רקע הטענות והתחממות הגזרה הצפונית הסביר ד"ר רז צימט, מומחה לאיראן במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) ובמרכז אליאנס באוניברסיטת תל אביב, את השיקולים של הרפובליקה האסלאמית להרחבת הלחימה בגזרה הצפונית.

איומי סרק מלבנון? "נסראללה עדיין עם תחושות פחד"
מתקרבים למערכה מול חיזבאללה? "נסראללה מרים את הרף"

בוא נדבר על תמונת המצב של הימים האחרונים.
"המגמה שהצגנו פעם שעברה היא עדיין רלוונטית, הם פועלים במדרגות הסלמה די ברורות זה אומר שחמאס כגורם מרכזי שפועל בזירה, חיזבאללה שעדיין לא פועל ולא מפעיל את היכולות האסטרטגיות שברשותו, אם כי כפי שנסראללה אמר, יש התגברות גם כמותית וגם איכותית בפעילות שלו אבל מבלי להתחייב, בטח לא בשלב הזה לשילוב מלא ועימות כולל. ופעילות של מיליציות פרו איראניות מזירות אחרות בדגש על החותים' כמו גם מיליציות מעירק שממשיכות בעיקר מול האמריקאים כרגע והסיפור הסורי שהוא לא לגמרי ברור".

מה בעצם קורה בזירה הזו?
"אף ארגון בעצם לא נטל אחריות על הכטב"מ ששוגר מסוריה לאילת. הדיבורים היו החל ממיליציה שיעית בסוריה דרך חיזבאללה מסוריה למרות שגם נסראללה לא אמר את זה בצורה מפורשת, אך מהתגובה של צה"ל ניתן אולי להבין שזה קשור לזה. כך שבסך הכול אנחנו מתקדמים לפי התרחיש שהערכנו לפני כמה שבועות".

מה לגבי האיראנים?
"לגבי נשיא איראן אבראהים ראיסי, האיראנים בגדול כפי שאני רואה את זה בפעילות שלהם בשבועות האחרונים וגם בפסגה שנערכה בשבת מנסים להבנתי לעשות שני דברים מרכזיים. חוץ מכמובן היעד המרכזי של הפסקת אש, הם מנסים לנצל את הנכסים שהשיגו בשנה האחרונה בכל הנוגע לשיפור הקשרים והפגת המתיחות עם מדינות האזור, ובמיוחד עם הערב הסעודית, בניסיון לנצל את המלחמה בכדי להעמיק את ההישגים האלה. ראינו את הביקור הראשון של ראיסי בריאד עם מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי, ועם א-סיסי, נשיא מצרים, שזה גם חלק ממגמה של שיפור יחסים עם מצרים או התקרבות שהיו לכך כמה אינדיקציות במהלך השנה".

ומה הדבר הנוסף ומה האסטרטגיה שלהם ביחס לאזור?
"במקביל, האיראנים מנסים לבלום את תהליך הנורמליזציה בין ישראל לערבים וזאת באמצעות שימוש במלחמה בעזה, בעיקר סעודיה. אני לפחות לא רואה כרגע הצלחה איראנית משמעותית. בנאום שלו ראיסי הציג עשר נקודות שנעו בין ניתוק הקשרים הכלכליים והמדיניים בין מדינות האסלאם וישראל, הקמה של קרן כלכלית מוסלמית שתפעל לשיקום עזה, החימוש של הפלסטינים על ידי המדינות הללו במקרה של המשך התקיפות הישראליות וכמובן הגברת הלחץ על האמריקאים שיביאו להפסקת אש".

"ברמה הפרקטית", הסביר, "בהודעה הסופית של הוועידה לא הגיעו אפילו למינימום שראיסי דרש, כך שסך הכל אין לו הצלחות משמעותיות למעט כמובן המפגשים שמבחינתם זה הישג הסברתי, אך מה שיקבע בסוף זה תוצאות המלחמה ואיך ומה יהיו השפעות המלחמה על יכולות ההשפעה של איראן ויחסי הגומלין בין הציר הפרו איראני לבין הציר הערבי היותר מתון. צריך להמתין ולראות בהנחה ותהיה הסדרה כזו או אחרת ונטרול יכולת חמאס אז הפוטנציאל לנזק עבור איראן הוא די משמעותי. לא רק במובן של אובדן חמאס, אלא חידוש הנורמליזציה בין ישראל לערב הסעודית שכרגע מוקפא אך בהחלט יכול להתחדש אבל מוקדם עדיין להעריך".

יש לך זמן פנוי? למה שלא תלמד/י אנגלית? לחצו כאן לשיעור ניסיון מתנה וללא התחייבות>>

"כרגע האיראנים מנסים לנצל הזדמנויות בינתיים חוץ מלהשיג תמונות משותפות עם כמה ממנהיגי ערב אני לא רואה הישג משמעותי של אירן. הם היו רוצים בוודאי שהקפאת השיחות של הנורמליזציה יהיו משהו יותר קבוע, מה שיקבע בסוף זה מה יקרה בשטח ביום שאחרי".

בניגוד לאמירות עבר של איראן, לא שמענו קריאה להשמדת ישראל.
"היה ברור שהוא לא יגיד את זה, אבל הדבר המשמעותי בעיניי זה שאפילו הדרישות הכי מינימליות כמו הקפאה או חרם כלכלי על ישראל ממדיניות מוסלמיות בנושא כמו ייצוא נפט - אפילו הדבר הזה לא מבשיל".

יכול להיות שפשוט הנושא הפלסטיני לא מעניין אותם?
"לא, הנושא הפלסטיני מאוד מעניין אותם, אבל בסופו של דבר בפורום בו מדינות כמו: אזרבייג'ן, איחוד האמירויות, מרוקו - יש שוני בין תמיכה בפלסטינים וקריאה להפסקת אש  ולתקיפות הישראליות שזה דבר שבהחלט יכול לשמש למכנה משותף רחב לבין לנקוט צעדים כמו הקפאת קשרים וניתוק קשרים כלכליים עם ישראל, שזה כרגע במחלוקת בעולם הערבי והמוסלמי. כרגע לא הגענו לשלב הזה ונקווה שלא נגיע לשלב הזה, אך לאיראנים אין באמת יכולת לכפות או לשכנע אפילו את הפורום הנרחב הזה לאמץ החלטות כאלה".

מה לגבי הביקורת שהם מפנים כלפיי ארצות הברית? מה מטרתה?
"האיראנים מזהים כרגע את הגיבוי האמריקאי והתמיכה האמריקאית בישראל כגורם שהוא מאוד מאוד מרכזי ביכולת של ישראל להמשיך ולפעול. ההערכה שלהם היא שאם ארצות הברית תפסיק את הגיבוי או תצמצם אותו, לישראל לא תהיה ברירה אלא להסכים להפסקת האש. ולכן הם פועלים בשני מישורים. האחד הוא המשך הפעילות של המיליציות בכדי לגבות מחיר מהאמריקאים על התמיכה הזו והדבר השני במקביל הוא לנסות להפעיל לחץ מצד מדינות המוסלמיות והערביות כדי שהן יפעילו בתורן לחץ על ארצות הברית וישכנעו אותם".

"בסופו של דבר, לאיראן אין יכולת השפעה ישירה על ארצות הברית ולכן הם מקווים שהמצרים, הירדנים, הטורקים, האמירתים והסעודים מדברים עם האמריקאים אז הם יפעילו את ההשפעה שלהם כדי ללחוץ על האמריקאים. זה בהחלט משהו שנתפס בעיניהם, שאם פה יתחולל שינוי זה בהחלט יביא לתוצאה הרצויה של הפסקת התקיפות ולהפסקת אש".

האם בעקבות המלחמה נוצרים קשרי גומלין אחרים לטובת אירן? למשל, האם בעקבות התבטאות ארדואן וההקצנה שלו יש התחזקות של הקשרים בין טורקיה לאירן?
"בסוף לא צריך להפריז בחשיבות של הנושא הפלסטיני כנושא שמאחד או מקרב בין איראן למדינות ערביות ומוסלמיות. נאמר כך, ארדואן לא צריך את האיראנים בכדי להביע מחויבות לנושא הפלסטיני והאיראנים בטח לא צריכים אותו. ולכן זו כן יכולה להיות הזדמנות להעמיק קשרים עם מדינות כאלה ואחרות תחת האצטלה של המלחמה, אבל בסופו של דבר מערכת היחסים בין איראן לשכנותיה ובוודאי עם אלו שאינן שכנותיה, הנושא הפלסטיני הוא לא הנושא הדומיננטי. הקשרים בינם לבין טורקיה לא מושפעים בצורה משמעותית מהנושא הפלסטיני. יש הרבה עניינים אחרים שמשפיעים על היחסים בינם ולאו דווקא הנושא הפלסטיני".

מה לגבי התקשורת באיראן? מה משקפים שם על מה שקורה בעזה? אסון הומניטרי?
"מצד אחד כן, מן הצד השני הם מדגישים את מה שהם מנסים להציג ככישלון ישראלי גם אבדות ישראליות כולל פייק ניוז בנושא הזה, אבל גם להדגיש את העובדה שגם ישראל מודה שחמאס רחוק מלהישבר ושעדיין אנחנו רחוקים מהשגת המטרה המוצהרת של חיסול חמאס. מצד אחד להציג את המצוקות של הפלסטינים אך מהצד השני לבוא ולומר שאין שום דבר בפעילות הישראלית נכון לעכשיו שיכול לקדם את ישראל למימוש היעדים שלה במלחמה".