חבריו מספרים על בחור שהמוסיקה הייתה חלק בלתי נפרד מנפשו, שלאורך השנים למד במגמת מוסיקה וניגן בתופים ובפסנתר בכל אירוע והזדמנות. "הוא מאיר פנים, מחייך, בעל לב זהב והיה מלא קדושה ואהבת הבריות השם והתורה. הוא היה תמיד אופטימי ושמח ועם חיים כל כך עשירים בכל זאת הוא לא נטש את בית המדרש. הוא היה מלאך בחייו וכנראה שייך לעולם של מלאכים. אפרים היה תלמיד שיעור ד', חלק מאותה חבורה, שברגע שהתחילה המלחמה בשמחת תורה - חזרה ליחידות שלה בגבעתי ומאז נלחמת בעזה", המשיך וסיפר עליו ראש הישיבה.
"אין לנו מילים, אנחנו זועקים זעקה בלתי נשמעת מסוף העולם ועד סופה" אומר בכאב הרב וולפסון, "זעקנו בבית המדרש והשתמשנו במילים של דויד המלך, לבטא את הזעקה הנוראית שאנחנו מרגישים. עם ישראל ממשיך להילחם ואנחנו איתו ונאלצים שוב לשלם את המחירים הנוראים".
מבית איגוד ישיבות ההסדר נמסר: "אנו מבכים מרה את נפילתו של החייל סמ"ר אפרים יכמן הי"ד, לוחם בחטיבת גבעתי, תלמיד ישיבת ההסדר ירוחם, שנפל במלחמת המצווה. בשם ראשי ישיבות ההסדר וכלל הרבנים והתלמידים, אנו מחבקים את המשפחה, את רבני הישיבה, תלמידיה ובוגריה ומתפללים לניצחון מוחץ של חיילינו הגיבורים על אויבינו השפלים והאכזריים. תהא נשמתו צרורה בצרור החיים".