על פי התחקיר של הוול סטריט ז'ורנל, המבוסס על שיחות רבות עם ניצולים ועדים להפצצה וכן קצינים בכירים בצה"ל, קדמו להפצצה חישובים שהוכחו כשגויים, מה שהוביל למספר הנפגעים הגדול. לטענתם, החישובים נבעו ממידע חלקי שנמסר למתכננים, וכתוצאה מכך גם בישראל הופתעו מהיקף ההרס והנפגעים הגדולים.
כמו כן טוען התחקיר, כי ישראל החליטה שלא להזהיר אזרחים באזור מפני תקיפה אווירית קרובה באמצעות הודעות טלפון מחשש לתת לחמושים זמן להתפנות; חיל האוויר השתמש בשתיים מהפצצות הגדולות ביותר שנמצאות בארסנל הישראלי במקום להשתמש בתחמושת ממוקדת קטנה יותר; ושבכירי החיל ניסו להקטין את הפגיעה בבלתי מעורבים באמצעות השהיית הפיצוץ של החימוש בניסיון שייפגע במנהרות שבין הבתים ולא בבתים עצמם, אולם היקף מנהרות הטרור של חמאס הובילה לפיצוצי משנה ולקריסה רחבה של מבנים באזור.
ההפצצה שיטחה כמעט לחלוטין בלוק עירוני שלם והותירה מכתשים עמוקים במקום שבו עמדו יותר מ-12 בניינים. כתוצאה מכך מטרת המתקפה – איברהים ביארי, מפקד הגדוד של חמאס בג'באליה – חוסל ביחד עם עוד עשרות מחבלים נוספים. עם זאת, סך מניין ההרוגים בתקרית עומד על לפחות 126 בני אדם. בתגובה שמסר דובר צה"ל לעיתון נאמר כי הצבא "מחויב לחוק הבינלאומי, מכוון את התקפותיו לעבר מטרות צבאיות ומשקיע משאבים משמעותיים כדי למזער את הפגיעה באזרחים. צה"ל תוקף רק כאשר הנזק הצפוי לאזרחים אינו מוגזם ביחס ליתרון הצבאי הצפוי, בהתבסס על מידע שהיה זמין לפני התקיפה".
גורמים ישראלים רבים טענו בתחקיר שהאשמה על התוצאות הקשות של התקיפה נופלת על חמאס, שכן המחבלים בוחר לפעול דווקא בתוך מרכזי אוכלוסיה אזרחיים צפופים. "במציאות של מלחמה יש הרבה דברים שאתה לא יכול לדעת", הסביר גורם משפטי ישראלי, "ערפל המלחמה מקשה על קבלת החלטות. אם אתה מנסה להיות יעיל בהבסת האויב שלך ובהגנה על האזרחים שלך, לפעמים אי אפשר להימנע מתוצאות קשות כאלה".
מתכנני ההפצצה בחיל האוויר ציפו שכתוצאה ממנה יתמוטטו חלק מהמבנים במתחם, אבל ההיקף הפתיע אותם. הנזק היה הרבה יותר חמור מהצפוי, אמרו גורמים בישראל לעיתון, בגלל היקף המנהרות של חמאס. "המתחם התת-קרקעי, המנהרות שחמאס בנה, קרס וזו ההערכה שלנו מדוע אנו רואים נזק מבני משמעותי מסביב", מסרו. לדברי מומחים משפטיים ששוחחו עם העיתון, לא בטוח שהטענות הללו ימנעו מהתקרית לעמוד במרכז חקירה אפשרית של גורמים בינלאומיים דוגמת בית הדין בהאג.