זו הייתה אחת הטרגדיות הקשות ביותר שהתרחשו במהלך המלחמה. שלושת החטופים הישראלים יותם חיים, אלון שמריז וסאמר טלאלקה זכרם לברכה, נורו בשוגג מאש כוחותינו לאחר שניסו לחבור לכוחות צה״ל בבריחתם מהשבי של חמאס. היום (חמישי) מפרסם צה"ל את תחקיר האסון, הנסיבות והתקלות שקדמו לו, וזאת לאחר שהממצאים הוצגו למשפחות השכולות.
תחקיר נסיבות מותם של השלושה התרחש בכמה שלבים. הוא בוצע תוך כדי מלחמה, ובזמן השלמתו הוצאו כוחות מהשטח כדי להפיק במהירות את הלקחים הנדרשים. המסקנות הוצגו בפני הרמטכ״ל הלוי פעמיים, וזאת לאור השלמות שהוא ביקש לבצע בו.
מהתחקיר עלה כי ב-15.12, במהלך לחימה בשג'אעיה, לוחם צה״ל ירה לעבר שלושת החשודים, פגע בשניים מהם, ולאחר מכן בוצע ירי נוסף שהרג גם את החטוף השלישי, בשעה שיצא שוב מהמבנה. הערכה היא שהשלושה היו באזור של תת קרקע, וזאת לאחר שנמצא פתק שרשומה עליו בדף נייר המילה "הצילו". גם עכשיו לא יודעים בצה"ל לקבוע האם הפתק הזה, שנמצא ליד פיר של מנהרה באזור, נכתב על ידי החטופים.
ההערכה כי בעקבות הלחימה בשג'אעיה הם הוצאו מהתת קרקע והגיעו ב-10 בדצמבר לאזור של ההיתקלות עם לוחמי גולני. לפי הערכת צה"ל, לאחר ההיתקלות הזו שלושת החטופים החלו בתנועה מהבית, וזאת לאחר שהמחבלים ששמרו עליהם נהרגו. בצה״ל מציינים כי השלושה ניהלו תנועה באופן מרשים ושרדו בשטח למרות שהיו בו הרבה מחבלים.
הימים שקדמו לאירוע
לפי ממצאי התחקיר, ב-10.12 סיירת גולני פעלה באזור לחימה ותכננה להיכנס לאותו מבנה שבו שהו המחבלים והחטופים. בצה"ל שוחרר כלב לתוך המבנה, שעלה במדרגות ונורה על ידי המחבלים. המצלמה שנשא עמו הכלב הקליטה את החטופים שקראו לעזרה. ההערכה היא שבתוך המבנה היו ארבעה מחבלים באותה עת. באותו יום נמצא הפתק המדובר סמוך לפיר מנהרה, אירעה היתקלות עם מחבלים ששמרו על החטופים בבניין אחר.
במהלך ההיתקלות הכוח נכנס לחלק התחתון של המבנה, וכוחות מעטפת סייעו בירי וגרמו למחבלים לצאת מחוץ למבנה, שם נהרגו. הכלב אותר ליד גרם המדרגות כשהוא פצוע, והחטופים נמצאים לידו וצועקים "הצילו, חטופים, אנחנו ליד המדרגות". אחד הלוחמים של הסיירת שמע את המילים "הצילו, חטופים", והיה בטוח כי מדובר בניסיון משיכה. אנשי הנדסה הזהירו כי הבית ממולכד ויש להתרחק ממנו, ולכן אין לחזור לתוך המבנה.
מספר ימים לאחר מכן נמצאו בחצר הבית שתי גופות מחבלים ועוד שלוש גופות באזורים אחרים. ההערכה היא שהמחבל החמישי הגיע רק בשלב מאוחר יותר. לאחר ההיתקלות של סיירת גולני, מסוק קרב ירה פעמיים לעבר המבנה על רקע החשד שיש בתוכו מחבלים נוספים, והחטופים לא נפגעו כתוצאה ממנו. הכלב עצמו והממצאים בזירה הזו אותרו רק ב-18.12.
ב-14.12, יום לפני התקרית, נמצא שלט שעליו נכתב SOS (וזוהה עם רחפן) מחוץ לבניין שכנראה היו בו, ולאחר מכן הם המשיכו בתנועה. השלושה, כך לומדים בצה"ל, גילו תושייה, אומץ לב וביצעו את הפעולות הנכונות בצורה מעוררת השראה. לפי צה"ל, המבנה שממנו יצאו השלושה בזמן התקרית היה מבנה אחר, שנמצא בסמיכות לאותו מבנה שבקרבתו אותר השלט. לוחמים מגדוד 17 שהו באזור הזה, אך שדה ראייתם נפגע עקב עץ זית.
יום התקרית
בשעה 9:42 בבוקר ה-15.12 יצאו שלושת החטופים מהמבנה ללא חולצות ועם דגל לבן, כאשר שניים מהם קרובים אחד לשני, בעוד השלישי מעט מרוחק מהם. הם עמדו ונופפו בדגל לבן במשך כ-20 עד 30 שניות. לא ידוע כמה זמן לקח בין הרגע שבו זיהה אותם החייל שביצע הירי לבין ביצוע הירי. לתפיסתו, הם נכנסו למרחב מסוכן בגלל קרבתם ללוחמים ששהו במבנה, ובעקבות כך הוא פתח בירי ופגע בשניים מהם. החטוף לא נפגע מהירי וברח. בצה״ל אומרים בהקשר זה כי במרחב הזה היו הרבה ניסיונות של פיגועי משיכה.
בשלב זה הלוחם צעק "מחבל", והמג"ד השיב בקריאות "חדל", וזאת מתוך הבנה כי ישנו מחבל נוסף שברח למבנה. בשלב זה נשמעו צעקות "הצילו", והמג"ד השיב: "צא לכיווני". כשיותם יצא מהמבנה לכיוון הכוחות, לוחם אחר, שלא הבין את האירוע, ביצע ירי בודד. אליו הצטרף לוחם נוסף שביצע גם הוא ירי. החטוף השלישי נפגע במרחק קצר מגופות שני החטופים האחרים. לאחר מכן, החלו סריקות, והכוח שהגיע זיהה את יותם לפי הקעקועים של גופו, והבין שהתרחש אירוע חריג. לאחר בדיקה שבוצעה בשטח הבינו בצה"ל כי מדובר בשלושה חטופים ישראלים.
מהתחקיר עולה כי לדרג הפיקודי היה מידע כי יש חשד להימצאות של חטופים באזור, וכחלק מהערכות הוכנו כוחות מיוחדים להתערבות במקרים כאלו. יחד עם זאת, לא התקיים תדרוך ברמה מספקת של מקרים ותגובות למצבים שבהם יתקלו בחטופים בשטח.
הרמטכ״ל הלוי אמר כי "מדובר באירוע קשה מאוד, המבטא את המתח בין המטרות של הלחימה. צה״ל כשל במקרה הזה. כל שרשרת הפיקוד (כשלה). הרמטכ״ל קבע כי ניתן היה למנוע את האירוע הזה, אך יחד עם זאת קבע כי לא היה כאן אירוע מכוון מצד הלוחמים לאור המציאות שבה נלחמו". הרמטכ״ל הנחה את כלל המפקדים ללמוד את לקחי האירוע ולהעביר אותם הלאה לכוחות. הלוי ביקש גם לעלות את המודעות לאפשרות של הימצאותם של חטופים במרחב הלחימה.
הרמטכ"ל קבע כי ישנה חשיבות עליונה לעמידה בהוראות הפתיחה באש. במצב בו אין איום מידי והזיהוי אינו זיהוי אויב במובהק, ישנו צורך בקיומה של בחינה רגע לפני ביצוע הירי, בהינתן הזדמנות לכך. פעולה זו הכרחית על מנת למנוע בין היתר אירועי ירי כוחותינו לעבר כוחותינו. במקרה זה, שלושת החטופים לא נעו בצורה מאיימת ואחזו בדגל לבן, לכן היה נכון לוודא את הזיהוי בטרם ביצוע הירי. תנאי הלחץ וסביבת הפעולה הקשו על הלוחמים במימוש דגשים אלה.
הרמטכ"ל סיכם ואמר כי "הירי בחטופים לא היה צריך להתבצע – ירי זה לא תאם את הסיכון ואת המצב. עם זאת, הוא בוצע בנסיבות מורכבות, ובתנאי לחימה עצימים תחת איום ממושך. עלינו המפקדים לוודא שההוראות המבצעיות ברורות, ושפעולת הכוחות בשטח משקללת היבטים נוספים, שבאים לידי ביטוי בהפעלת שיקול הדעת של הלוחמים והמפקדים בשטח. הוראות הפתיחה באש הן עניין הכרחי, והן נועדו לשמור עלינו, גם בכדי שלא נהרוג את עצמנו. הן קובעות ומשפיעות על החלטות גורליות, כפי שקרה באירוע הזה".
בשלב זה בצה״ל נותנים גיבוי ללוחמים, וטרם התקבלו החלטות פיקודיות בגלל נסיבות האירוע תחת לחימה, כאשר בצה״ל אומרים כי לא מדובר במעשים שנעשו בזדון. בצבא אומרים כי הלוחם לא הבין שהוא לא נמצא תחת איום, וזאת מכיוון שהאזור שבו שהו החטופים היה כזה שהוגדר כקו אדום להגנה על המבנה. הלוחם אמר בתחקיר שזיהה דגל לבן, אבל אותו רגע שלחץ על ההדק היה משוכנע שמדובר באיום. בצה"ל ציינו כי הייתה התנגדות בין מה שהוגדר כקו אדום להוראות הפתיחה באש.