עמוס גלעד ראש המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן, ולשעבר ראש האגף המדיני-ביטחוני, סיפר היום (רביעי) בראיון ל"מעריב" על סאלח אל-עארורי והשפעתו ("חיסול חשוב"), על היערכות ישראל לתגובה אפשרית ("הצבא ומערכת המודיעין נערכים לזה באופן אוטומטי גם לא לקחנו אחריות פורמלית"), על הגרעין האיראני ("גרוע היה ביטולו של ההסכם, שאותו כיבדו האיראנים, ובעזרתו יכולנו להתפנות לטיפול בחמאס וחיזבאללה") ועל "היום שאחרי" ברצועת עזה ("צריך להביא את הרשות הפלסטינית כמותג").
המבוכה של חיזבאללה: כך הרחפן חמק מהראדר הלבנוני וחיסל את אל-עארורי
נסראללה ישבור את הכלים מול ישראל? לצביקה יחזקאלי יש תשובה
בעודנו מנהלים את שיחתנו, יצאה ההודעה על חיסול על אחד מבכירי החמאס סאלח אל-עארורי. בשאלה האם יש לכך השפעה, עונה גלעד כי "החיסול הוא מאוד חשוב, בחיסולים השאלה מי זה המטרה", מסביר.
"כשאנשים כאלה נהרגים זה מותיר רושם אדיר על הצד של האויב, מכיוון שהוא באמת דמות בולטת. יש כאלו שאומרים שהם דמויות בולטות, אך במקרה שלו זה באמת כך - והפגיעה היא חשובה". בשאלה על האופציות לתגובת חזבאללה, מוסיף כי "בזמנו נסראללה אמר שחיסול שלו יביא לתגובה, עוד לפני עימות כעת אנחנו בעימות. בצפון זה רחב, ומול ישראל כולה זה עדיין מוגבל". עוד הוא אומר, כי "הניסיון מוכיח שזה לא ישנה משהו. יש לכך השפעה מוראלית, ודווקא צה"ל הוא שנוקט יוזמה לחיסול".
"האיש הזה הוא הארכיטקט והמנהיג מרכזי של אסטרטגיית טרור רצחנית, בניית הקשר עם האיראנים וחיזבאללה, ובניית תשתית רבת עוצמה בלבנון במטרה לאגף את ישראל", מספר גלעד על האיש שחוסל אתמול ברובע הדאחייה בביירות, "הוא גם אחראי על יהודה ושומרון, ואפילו ניסה לפני כעשור לבצע מעשי רצח על בסיס תשתיות רחבות שהקימו, במקביל גם להרוג את אבו מאזן, ולהכשיר את הקרקע להשתלטות חמאס גם על יו"ש".
הוא מספר על סאלח אל-עארורי כי היה לו מוח אסטרטגי של פיגועים קשים, "דברים מאוד מסוכנים שגם באו לידי ביטוי בשבת השחורה ב-7 באוקטובר, אך גם מעבר לזה - הוא ממש בצמרת שבצמרת מתוך מטרה לחתור לחיסולה של ישראל, כפי שהחמאס חותר לזה - ללא פשרות. לכן החיסול שלו הוא חשוב".
בשאלה כיצד, אם בכלל, נערכים לתגובה אפשרית, עונה גלעד שהצבא ומערכת המודיעין נערכים לזה אוטומטית, "גם לא לקחנו אחריות פורמלית. אך, נניח ומייחסים את זה לנו - ברור שצריך לקחת צעדים. לא צריך לפרש את זה, כי זה עובד כמעט בנוהל אוטומטי. אני חושב שזה יותר גדול מהסכנה כרגע. אין לקיחת אחריות ואין הודעות, אך יאשימו אותנו בעניין כמובן".
על משמעות הפגיעה דווקא בביירות, עונה גלעד כי זו "פגיעה בבירת החיזבאלסטן בדאחייה", ומסביר שזו פשוט ישות בתוך לבנון: "בנו בתוך הגוף ההולך ומתפוגג של לבנון 'חיזבאלסטן', כפי שאני מגדיר זאת, וחיברו אותו לציר הרשע האיראני - שכולל את בני החסות מתימן ועד חיזבאללה, לצד שילוב החמאס בתשתית הפלסטינית כגורם שהולך ומתעצם ויורה". הוא ממשיך ומסביר כי כל הציר האסטרטגי הזה, "כולל את האחראיות הרשמית שלו ביהודה ושומרון ואת המגמה להשתלטות. אבל, בגלל פעילות הסיכול יוצאת הדופן - אנחנו לא שומעים עליה".
האיראנים והגרעין
לשאלה האם האיראנים ניצלו את תקופת המלחמה להתקדמות שקטה בנושא הגרעין, עונה גלעד כי "הם עדיין מצויים בשלב של מדינת סף, והמשמעות היא שהמצב החמיר מאוד בגזרה האיראנית". עוד הוא מוסיף, כי הוא "חושב שתחת ראש הממשלה הנוכחי, נעשו כמה שגיאות. ב-2011 נערכו לתקיפה - ולא תקפו, ואז האמריקאים עשו הסכם עם איראן, שהיה גרוע. יותר גרוע היה ביטולו של ההסכם, שאותו כיבדו האיראנים, ובעזרתו יכולנו להתפנות לטיפול בחמאס וחיזבאללה", אומר.
"האיראנים הגיעו היום למצב שהם מדינת סף גרעינית. כדי לייצר את הנשק הגרעיני, טיל ובראשו פצצה - צריך להגיע ל-90 אחוזים של העשרה. זאת, כאשר האיראנים כבר מצויים ב-60 אחוזים", הוא מסביר.
עוד אומר גלעד, "בשלבים הראשונים הכי קשה, והשלב הכי קל הוא בין 60 אחוזים ל-90 אחוזים. האיראנים הגבירו כאשר יצא דיווח של סבא"א בנושא. הם לא עם נשק גרעיני, אבל אני חושב שהאמריקאים הבהירו להם, כשהנשיא ביידן אמר "אתם לא תפתחו נשק גרעיני". הם עדיין מצויים בשלב של מדינת סף, והמשמעות היא שהמצב החמיר מאוד בגזרה האיראנית. למעשה, יש להם יד חופשית בפיתוח 'הפרוקסיס', ויש להם מל"טים שרוצחים אוקראינים, בברית אסטרטגית עם רוסיה ופיתוח קשרים עם סעודיה ומצרים. הם מרגישים תחושת עוצמה".
הגזרה הדרומית
בנוגע להתקדמות הצבא בדרום. איך נראית פעילות הצבא בימים אלו?
"דובר צה"ל מעביר הודעות מדויקות. הן מאוד טובות ואינפורמטיביות, שקופות. בניגוד לתחזיות האימים, הרמה של הצבא מאוד גבוהה. צה"ל עושה שם עבודה מאוד חשובה. כרגע מתמקדים בחאן יונס, הצבא עושה עבודה ערכית יוצאת מן הכלל, עם יכולות ביצוע גבוהות ומורל גבוה".
ובכל זאת, יש בעיה?
"העניין נסוב סביב אסטרטגיית 'היום של אחרי', והבעיה שייכת לממשלה. אנחנו צריכים לשלב ידיים עם ארצות הברית להצטרף לציר המערבי. לוודא את כל האופציות שאין להם סבירות, כמו להרעיב להצמיא או לשלוח למצרים - זה יגרום לנו לאסונות כבדים, כי אם תדחוף פלסטיני אחד בניגוד לרצון האמריקאי או המצרי - השלום ייפגע. צריך להביא את הרשות הפלסטינית כמותג, ואחר כך לנסות לשפרו. זו תהיה הדרך".