סאלח אל-עארורי, סגן ראש הלשכה המדינית של חמאס, חוסל אתמול בפיצוץ רכב בביירות בירת לבנון. כיצד ישליך החיסול הדרמטי על מלחמת "חרבות ברזל"? אראל סג"ל וטל לב רם שוחחו ב-103FM עם אל"מ במיל' רונן כהן, סגן ראש חטיבת המחקר באמ"ן לשעבר, אשר פרש את משנתו בנושא.

בדרך למלחמת עולם שלישית? האיום האיראני על ארה"ב בעקבות חיסול אל-עארורי
איימו "לפרק" אותו: מרואן ברגותי מתלונן על התנאים בכלא

"עארורי מאוד חשוב כי לראשונה אנחנו נוגעים במלחמה במישהו בהנהגת החמאס, ולא סתם, בצמרת", אמר כהן בפתח השיחה. "יש לו חשיבות לכל הפעילות של חמאס בכלל אבל גם חמאס בשנים האחרונות התחיל להתעצם בלבנון ובונים כוח. אני מקווה שהחיסול שלו ישפיע גם על הסיפור הזה של חמאס בלבנון בתשתיות הצבאיות כי זו איזו מפלצת קטנה שהלכה והתפתחה. זה חשוב גם למערכה, כולם רואים. זה אחד האירועים הטובים והחשובים במלחמה הזו".

באשר לשאלה העיקרית מאז הפרסום על חיסולו של אל־עארורי, מה תהיה ההשפעה על הלחימה, הסביר: "אין לזה משמעות אמיתית במלחמה, אולי למעט ניסיון להוציא פיגוע של חמאס בחו"ל נגד קהילות יהודיות או ישראלים. לא שהם לא ניסו בעבר, יכול להיות שזה יהווה תמריץ. אבל אם אנחנו מסתכלים על לב המערכה, העיקר, אין פה יותר מדי השפעה, קצת שרירים בנושא החטופים, שממילא אנחנו די תקועים. זה גם יעבור לדעתי עוד כמה ימים ואין לזה השפעה. יש לזה השפעה בהיבט הציד, אחד הדברים הקשים והמורכבים בלחימה זה ציד של מנהיגות מהצד השני".

זירת החיסול של אל-עארורי בביירות (צילום: רשתות ערביות,שימוש לפי סעיף 27א')
זירת החיסול של אל-עארורי בביירות (צילום: רשתות ערביות,שימוש לפי סעיף 27א')

"לגבי הצפון, אין ספק שנסראללה נמצא קרוע בין הסיפור של פגיעה בריבונות הלבנונית וכל ההצהרות שלו לבין העובדה שהוא לא ממש רוצה להיכנס למלחמה בגלל חמאס והוא כבר אמר את זה בצורה מפורשת. אני מאמין שהוא ינקוט בתגובה שתהיה עליה ברף אבל לא שתגרום לנו להיגרר פנימה. ההחלטה אם להיכנס למלחמה בצפון תישאר שלנו, גם אחרי האירוע הזה של אל-עארורי, ופה זה כבר עניין אחר לגמרי, זו החלטה של הדרג המדיני והביטחוני, יכולות והרבה דברים שידברנו עליהם בעבר שכרגע אני לא רואה אותם קורים", טען.

עוד שיתף כהן, כי "יש לי איזו תחושה שאנחנו הולכים לאיזה סוג של הסדר מדיני יחד עם ביצורים, כבר ראיתי את התקציב והתוכניות בצפון של סבבי מילואים, יפצו כנראה את התושבים בכסף וגם אם לא כולם יחזרו הרוב שם גידל את ילדיו וחי את חייו. סימנים מעידים מסביב של האמריקאים לי לפחות נותנים את התחושה שאנחנו לא בסיפור של להיכנס למלחמה בלבנון למרות הצורך, העקורים והיום שאחרי. כרגע זה לא מסתמן. אני בעד עם כל המחיר שזה יגרור בעד ליזום שם מלחמה ובאמת לשנות את המצב, כי יש קצת תפיסה שגויה מה פתאום חיזבאללה או לבנון יחתמו על משהו מחודש, אין להם שום בעיה לחתום, לבנון חתמה אז וחיזבאללה הצטרף ואישר, וגם היום תוך שתי שניות הוא חותם, כי במילא הוא לא מתכוון לממש".

החיסול בביירות (צילום :רשתות חברתיות ערביות)

"אני מאמין שגם אם צברנו ביטחון, ואין ספק שצברנו בלחימה בעזה, עדיין האמריקאים לצערי הרב מחזיקים אותנו ממש בגרון עם החימוש. היום אנחנו נמצאים די במינימום ואני מאוד מקווה שנוכל לעשות את זה. למה אנחנו לא נכנסים היום? ההיקף של הרקטות, המשקל, האיכות, הוא גורם לנו לחשוב פעמיים. זה לא היה ב־2006 ובטח שלא במערכות הקודמות. אנחנו צריכים עד כמה שזה קשה, עכשיו שיש מלחמה אנחנו צריכים גם אם היא תהיה קשה לפגוע בארסנל הזה של הרקטות וגם לייצר אזור ביטחון", הוסיף.

לדבריו, "הסיפור של הביטחון בדרום הליטאני גם זה סוג של אשליה. זה כוח רדואן שכמו שראינו בדרום, זה בערך בין חמש לעשר דקות, הסיפור זה נוכחות חזקה שלנו שם".

לקראת סיום, ביקש כהן לשוב לסוגיית החטופים. "גם זה לא מסוג הדברים שנעים להגיד אבל ככל שאנחנו מתקדמים בעזה בלחימה והחיסולים האלה, יש פה משהו של שתי מטרות מלחמה שהולכות ויותר מתנגשות ביניהן. ככל שאנחנו מהדקים את הטבעת בח'אן יונס אני לא משוכנע שאפשר להשיג את שתי המטרות האלה בו זמנית, הלוואי ואתבדה. אנחנו פשוט מתקרבים לזה. יש הבדל בין השלב הקודם של החטופים לעכשיו. בצד השני לא היה סדר, ההפוגה אפשרה להם לרכז ולעשות קצת סדר עם החטופים, ודבר שני הייתה להם יותר גמישות. אני לא אומר שעכשיו שם בח'אן יונס הוא עם הגב לקיר, יכול להיות שיש משהו עם יציאה דרומה, אבל אם אין כזה דבר אז זה יכול להיות. אמן ואני מתבדה ואנחנו נגיע לרגע ולא יהיה מצב כזה", אמר.

סייעה בעריכת הכתבה: שני רומנו, 103FM

התמונה האמצעית והסרטון בכתבה פורסמו לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. מערכת האתר מכבדת זכויות יוצרים ומשקיעה מאמצים באיתור בעלי זכויות יוצרים לצורך שימוש בחומרים המופיעים באתר. אם לדעתכם נפגעה זכותכם כבעלי זכויות יוצרים בחומר המופיע באתר זה, הנכם מתבקשים לפנות באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]