על פי תוכניתו של השר גלנט, מי שצפוי לשלוט ברצועת עזה לאחר מלחמת חרבות ברזל הינם גופים פלסטיניים. לאור זאת תהה פרופ' אלדד היכן נמצאים אותם פלסטינים שאינם עוינים כלפי ישראל, ועמידרור הסביר: "כל הצעה שמוצעת עכשיו לגבי היום שאחרי היא מוקדמת מדי, היום שאחרי מאוד רחוק. הדבר השני, צריך להבין בין השאיפות שלנו לבין המציאות שבה יצטרכו לממש את זה. צריך לחשוב מהן האלטרנטיבות אבל לדעת שחלקן כנראה לא יתבצע בגלל שהעולם הוא אכזר".
כמו כן, על מנת להתייחס לשאלה האם צוותי תחקירים פנימיים בצה"ל נכונים בשלב זה, ביקש עמידרור להזכיר את שאירע ב־2006, אז תיחקר את המודיעין הצבאי. "אני התמניתי על ידי הרמטכ"ל דאז לתחקר את המודיעין אחרי המבצע ב־2006 במקביל הייתה ועדת חקירה ממלכתית, ולמדתי שיש דברים שאפשר לתחקר אותם בתוך הצבא, הם לא מפריעים לתחקור הצבא מבחוץ. יש דברים שצריך ללמוד אותם כבר עכשיו ולתקן אותם".
המשיך עמידרור, והדגיש כי "הצבא צריך להבין מה לא עבד טוב ואיך ניתן לעבוד יותר טוב. אני מבין את הרגישות של הדרג המדיני והאנשים שנמצאים בתווך, אבל אני חושב שיש המון דברים שהצבא צריך ללמוד בתוך עצמו שהם לא שייכים לשאלות הגדולות. הבעיה פה היא האמון, לא הנושאים. אם יסתבר למשל שאמצעי האיסוף לא נוהלו נכון, לא יודע אם זה קיים עכשיו או לא, מה זה שייך אם החמאס מורתע או לא? כמובן שיש דברים שנובעים מהקונספציה, אבל יש המון שלא. למשל אם יסתבר שבצה"ל כל נהלי הכוננות במקרה ש... לא עבדו נכון. זה לא ידוע, השאלה היא לא רק מה קרה, אלא גם למה. בשביל לדעת למה אתה צריך לתחקר את זה, להבין מה הביא לכך".
נוסף על כך הבהיר עמידרור כי "צבא בנוי בעיקרון כל הזמן על חיפוש וטעיה, הוא חייב לעשות תחקיר בתוך עצמו, לבדוק מה היה לא בסדר ולתקן. המערכת הצבאית היא מערכת שכל הזמן צריכה ללמוד. יש דברים שנכונים לעזה וממש לא נכונים ללחימה נגד חיזבאללה, צריך להיזהר מלימוד לקחים שמאוד ייחודים לשטח הבנוי של עזה ויזיקו לנו אם נלמד אותם לגבי מלחמה מול חיזבאללה. צריך להיזהר פה, ואת זה לא יכול לעשות מישהו מחוץ למערכת".