"יקיר, הי"ד, בא ממשפחת עולים שמתוך אהבת העם והארץ עלתה לארץ, יחד עם רבים מבני משפחתם", סיפר הרב על יקיר ז"ל. "תלמיד רציני שביקש תמיד ללבן כל דבר עד הסוף, בעדינות אין קץ. תמיד עם חיוך קל על פניו, מקבל את כל האדם בסבר פנים יפות. מאז שעזב את הישיבה נפגשנו מידי פעם בבית כנסת 'חורב' בירושלים, ליד ביתה של אמי תבדל"א, ותמיד התעניין בפירוט על הנעשה בישיבה, וכשהייתי מספר לו עיניו היו מאירות. יקיר ודוד, בחייכם ובמותכם לא נפרדנו ואהבתי אותם כל כך".
"הרבה מן המשותף היה ליקיר ולדוד", מספר בכאב הר"מ אמנון בזק שלימד את יקיר ז"ל ודוד ז"ל בכיתתו. "שני תלמידים עדיני נפש, עם לב זהב, אוהבי תורה, מפיצים אור וטוב מסביבם. מוכשרים וחכמים, צנועים וענווים, אהובים על ידי כל חבריהם. שניהם המשיכו את דרכי אבותיהם ולמדו כמותם בישיבת הר עציון, יחד עם רבים מבני משפחותיהם". הרב בזק מוסיף שיקיר ודוד שירתו יחד בהנדסה קרבית, יצאו יחד לקורס מ"כים ובתום הלימודים בישיבה, שניהם יצאו ללמוד באוניברסיטה ונותרו קשורים לתורה ולישיבה. "שניהם יצאו להגנת העם והארץ בתחילת המלחמה, ושניהם נפלו יחד על קדושת השם, העם והארץ".