למרות הדיווחים כי לצה"ל יש תכנית מבצעית מעודכנת לכניסה לרפיח ולציר פילדלפי, ל"ג'רוזלם פוסט" נודע כי אין עד כה החלטה מיידית להתקדם לכיוון האזור. מדוע צה"ל לא נכנס עד כה לאזור רפיח, גם 100 ימים לאחר שהחלה המלחמה?
תחילה, החליט הצבא להתמקד בעיקר בצפון הרצועה והותיר לא רק את רפיח, אלא גם את רוב ח'אן יונס ודרום הרצועה ללא איום משמעותי. התקווה הייתה שהנהגת חמאס תראה את הדומיננטיות של צה"ל בצפון הרצועה, וכך גם את ההרס, והיו מחליטים להגיע לעסקת חטופים עם ישראל, כדי למנוע את אותו ההרס גם בח'אן יונס. בנוסף, צה"ל רצה לתת שטח רכב ככל האפשר ל-1.4 מיליון אזרחים פלסטינים להתפנות לדרום הרצועה.
לאחר שצה"ל הפר את הפסקת אש בתחילת חודש דצמבר, החליטו קברניטי הצבא להתקדם לכיוון ח'אן יונס ולהעביר את רוב האזרחים הפלסטינים שם דרומה יותר לכיוון רפיח. אך הסיבה לכך שצה"ל לא רצה להתקדם לכיוון רפיח היא גבול מצרים. קהיר מתחה ביקורת פומבית רבה על ישראל בזמן המלחמה, כשמקביל, מצרים היא חלק מכריע במשא ומתן על החטופים ותהיה חלק מהותי גם בשיחות "היום שאחרי". משמעות הדבר שישראל אינה יכולה להרשות לעצמה להרחיק את מצרים.
ללא תמיכה מצרית, הסבירות לעסקת חטופים יורדת באופן דרמטי הסבירות שישראל "תיתקע" מבחינה שלטונית ומנהלית על עזה גדלה באופן דרמטי. מצרים מבחינתה רוצה למנוע כל אפשרות של חדירת אלפי פלסטינים מהצד העזתי של רפיח לשטחה. יתרה מכך, קהיר אינה רוצה להיות מואשמת בתמיכה בשליטה ישראלית ברצועה, מה שעלול להוביל להאשמות נגדה כבגידה בפלסטינים.
על כן, כל זה אומר שצה"ל לא באמת יוכל לפעל ברפיח או להשתלט על ציר פילדלפי, ללא משא ומתן זהיר מאוד עם מצרים, שמתייחס באופן מדוקדק לדאגות בקהיר. מדובר במצב בעייתי, שכן רפיח תוכל לשמש כמקום מקלט לפעילי חמאס שימשיכו בשיגור הרקטות לעבר ישראל, גם כשצה"ל הצליח לצמצם באופן משמעותי את יכולות החמאס לשגר רקטות מצפון הרצועה, מרכזה וח'אן יונס.
אך ככל שהזמן נמשך, ואין שום סימן ללכידת בכירי חמאס בח'אן יונס, גם לאחר שבועות של פעילות, יש חשד שאותם בכירים נמצאים בכלל ברפיח. אם זה נכון, אז אולי לישראל לא באמת הפעילה לחץ ממשי אמיתי כדי להפיל את הנהגת ארגון הטרור ולהשיג עסקת חטופים. במילים אחרות, אם הנהגת חמאס לא שוקלת להגיע לעסקה עם צה"ל, זה יהיה מספיק קרוב כדי "לדפוק על דלתו", ואם חלקם נמצאים ברפיח, שברובה לא נגענו, אז הפעילות בח'אן יונס לא תשיג נקודת מפנה מכרעת במלחמה.
ישנם בכירים במערכת הביטחון המאמינים שיותר ממיליון איש נמצאים כעת ברפיח, כאשר הסבל והעוני של האוכלוסייה ילחצו על חמאס להתקפל. אך למה שהנהגת חמאס יהיה אכפת בכלל מאותם תושבים רעבים ועניים, כאשר היא לא מצמצה עד כה, כאשר עשרות אלפים נהרגים? למעשה, רבים מאמינים שההפך הוא הנכון: חמאס מרוצה מהנזק שנגרם לאוכלוסייה האזרחית בעזה, כי זה גורם לו לאהדה עולמית יותר ומעלה את הלחץ על ישראל לסיים את המלחמה.
אז נניח שישראל מבינה שסוף סוף היא צריכה לפעול ברפיח או לפחות להשתלט על ציר פילדלפי כדי למנוע בריחה של אנשי חמאס מרצועת עזה. על מנת לעשות זאת, הממשלה תצטרך קדם כל לסיים את העיכוב בשיח "היום שאחרי", שכן מצרים לא תשתף פעולה ללא חזון ארוך טווח מספק. בנוסף, ישראל תצטרך להבין כיצד לפעול מבלי להרוג אזרחים פלסטינים בתוך העיר הצפופה הזו. כמו כן, על ישראל להחליט מה תעשה כאשר היא תמצא בכיר חמאס מוקף בבני ערובה. ובכן, זו המלכודת שחמאס טמן לצה"ל.