ב-7 באוקטובר גויסו כ-400 אלף חיילי מילואים, בגיוס הגדול ביותר שהיה בארצנו עד כה. חלפו למעלה מ-100 ימים מפרוץ המלחמה, ורבים מהמילואימניקים עדיין ממשיכים לשרת אותנו נאמנה. משכך, ולאור תקופה ממושכת זו, המעסיק נדרש להכיר היטב את זכויותיהם של המילואימניקים ושל בנות זוגם.

בשעה שהמילואימניקים נלחצים בחזית, נשותיהן נלחמות בעורף, ומנסות לעשות את הבלתי אפשרי: לתמרן ולטפל בילדיהם ובו בזמן לעבוד במשרתן כרגיל, תוך עמידה בצפיות ודרישות התפקיד והמעסיק מהן, ובמציאות בה אנו נמצאים כיום הדבר לא פשוט כלל וכלל. בשל בקושי האמור, נשים רבות מוטרדות מהמציאות החדשה שנכפתה עליהן, ופונות לברר ולדעת את זכויותיהן, והאם ניתן לפטר אותן כאשר בני זוגן נמצאים במילואים. עו"ד שירן הורוביץ הללי, מנהלת מחלקת דיני עבודה ממשרד עו"ד ויינברגר ברטנטל ושות', מסבירה.

ראשית חשוב לדעת: קיים איסור לפטר עובד שנעדר מעבודתו לצורך השגחה על ילדו, באחד מהמקרים הבאים: 

הילד לא עבר את גיל 14, ואם מדובר בילד עם צרכים מיוחדים אז האיסור לפטר הוא עד גיל 21.

במקרה בו מוסד החינוך בו לומד הילד נסגר בשל הוראה של פיקוד העורף, הרשות המקומית או מוסד החינוך והעובד הוא הורה יחיד שבמקום העבודה שלו אין סידור הולם להשגחה על הילד.

אם מדובר בזוג הורים, העובד מוגן מפיטורים במידה שההורה השני עובד שכיר או עצמאי ולא נעדר מהעבודה לצורך השגחה על הילד או שהוא אינו מסוגל להשגיח על הילדים. בנוסף אין במקום העבודה של אף אחד מההורים סידור הולם להשגחה על הילד.

מלבד זאת, ההגנה על בת/ן זוג של משרת מילואים שנעדר לצורך השגחה על ילדיו הורחבה, והיא חלה כעת גם על בן זוג המשרת באחד הגופים הבאים: צה"ל (גם לנשות הקבע), כוחות הבטחון, משטרה, שירות בתי הסוהר, שירות הבטחון הכללי המוסד, ארגונים שעוסקים בהצלת חיי אדם, מד"א כבאות ומקומות שהוגדרו מפעלים חיוניים. 

האם בת זוג של משרת במילואים זכאית לזכויות במקום העבודה בעקבות כך שבעלה נקרא לשירות מילואים?

חוק עבודת נשים קובע כי קיימת זכות לשעת היעדרות לבני ובנות הזוג של משרת המילואים, שעה אחת בכל יום עבודה בתשלום, וזאת עד לתום תקופת המילואים. 

זכות זו קיימת עוד טרם פרוץ מלחמת "חרבות ברזל".

הזכאות לזכות זו כאמור, מוענקת לעובדות אשר מועסקות במשרה מלאה ולהן ילד בן 13, ושהציגו את אישור המילואים של בן זוגן. 

יובהר כי אסור למעסיקים לקזז שעה זו ממכסת ימי מחלה או החופשה הקיימת לעובדת, והיא ניתנת בנוסף לזכויות הקיימות. 

כמו כן יש לשים לב, כי עובדת שזכאית לשעת הורות, אינה זכאית גם לשעת היעדרות מחמת מילואים של בן זוגה וגם לשעת הורות.

האם לעובדת במפעל חיוני מותר להיעדר מהעבודה?

אם מקום העבודה הוכרז על ידי פיקוד העורף כמפעל חיוני, קיימת חובה לעובד להגיע למקום העבודה, גם אם המדובר בעובד שהינו הורה יחיד לילד מתחת לגיל 14.

האם מגיע לבת הזוג פיצוי כספי בשל המילואים של בן זוגה?

במקרה בו תוכיח בת הזוג של משרת המילואים כי הכנסתה נפגעה לכאורה בעקבות שהותו של בן זוגה במילואים, היא עשויה לקבל פיצוי חד פעמי עד לסך של 10,000 שקלים בעזרת הקרן לסיוע של משרתי המילואים.

האם מותר להגיע לעבודה במהלך שירות המילואים, והאם יוכל העובד לקבל על כך שכר?

לכאורה אין איסור להגיע לעבודה ו/או לעבוד או לבצע משימות נדרשות בזמן שירות המילואים. 

יחד עם זאת, ולאור הזמינות הנמוכה והמוגבלת של העובד המשרת במילואים, נראה כי דרישות העבודה ממנו צריכות להפיק תועלת רבה למעסיק, ולוודא שהיקף העבודה יהיה מוגדר מראש ומוסכם על העובד.

כמו כן, עובד המשרת במילואים ובו בזמן מגיע לעבודתו, עשוי לכאורה להגדיל את היקף התשלומים להם יהיה זכאי באותו החודש. 

מבחינת המעסיק, התשלום על חשבון תגמולי המילואים אינו כולל את הימים בהם העובד עבד, ועבור ימים אלו משולם לעובד שכר נוסף.

ככל שישנם פערים בין השכר המגיע לעובד, לבין השכר ששולם לו בפועל, הרי שפער זה נובע מהאופן בו המוסד לביטוח לאומי מחשב ערך יום מילואים לצורך תשלום התגמול, לעומת האופן בו הוא מחשב יום עבודה.

הבסיס לחישוב ערך יום מילואים במוסד לביטוח לאומי הוא סך ההכנסה בגינה משלמים ביטוח לאומי ברבע השנה שקדמה לשירות, חלקי 90 ימים קלנדריים, אשר כוללים את ימי שישי שבת.

במקרים שבהם תגמול המילואים גבוה מהתשלום ששולם על ידי המעסיק על חשבון תגמול המילואים, המעסיק נדרש להעביר את הפער לידי העובד, על אף שהעובד קיבל כבר את שכרו במלאו. 

האם מעסיק יכול להוציא לחל״ת עובד שרק חזר ממילואים?

יציאה לחל״ת מחייבת הסכמה בין המעסיק לעובדיו, גם במלחמת "חרבות ברזל", ואין לכפות על עובד יציאה לחל"ת. לאנשי מילואים קיימת הגנה של 30 ימים מפיטורים, ובתנאי שהעובד שירת לפחות יומיים רצופים. 

במקרים בהם יש הסכמה בין המעסיק לבין העובד (שחזר ממילואים) ליצאתו לחל״ת, אין מניעה לכאורה שהעובד יצא לחל"ת, אך ככל שהעובד יסרב לצאת לחל״ת תקום לו הגנת הפיטורים בת 30 הימים כאמור.

עו''ד שירן הורוביץ הללי משרד עורכי דין ויינברגר ברטנטל (צילום: ורד פרקש)
עו''ד שירן הורוביץ הללי משרד עורכי דין ויינברגר ברטנטל (צילום: ורד פרקש)