לפחות 12 מנהרות הברחה פעלו בין רצועת עזה למצרים לפני הטבח בדרום ב-7.10. כך עולה מדיווח ב"ניו יורק טיימס", המתבסס על גורמי מודיעין ישראליים.
מאיראן? דרך מנהרות? הנשק של חמאס במלחמה הגיע מכיוון לא צפוי
היחסים בסכנה? ישראל הודיעה כי תכניס כוחות לרפיח, מצרים סירבה
השלום מתקרר: הסיבות לשפל ביחסים עם מצרים והתרחיש שמבהיל את קהיר
על פי הגורמים ששוחחו עם העיתון האמריקני, ערב המלחמה פעלו מתחת לציר פילדלפי המפריד בין רצועת עזה לשטח מצרים מספר לא קטן של מנהרות הברחה. עם זאת, התחקיר המלא מצא שבשנים האחרונות חמאס הקטין את התלות שלו בכלי נשק שמוברחים מסיני, גם בזכות פיתוח יכולת ייצור עצמית וגם בזכות הברחות גוברות של כלי נשק ישראליים ואמריקניים.
דובר מטעם ממשלת מצרים אמר לעיתון כי הצבא בסיני עושה מאמצים כדי לסגור את מנהרות ההברחה בצד המצרי של הגבול. "רבים מכלי הנשק שנמצאים כיום תוך רצועת עזה הם תוצאה של הברחה מתוך ישראל", טען. עם זאת, בניו יורק טיימס מצוין שבצד יכולת הייצור העצמית הגבוהה שמגלה חמאס, מקורם של כלי נשק ברצועה ובסיני הוא עדיין כאלו שהגיעו מלוב, אריתראה, סודן ואפגניסטן.
במקביל לפרסום, יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן קרא היום "להפסיק להתרפס בני מצרים וירדן", כלשונו. בציוץ שפירסם ברשת X (לשעבר טוויטר) כתב כי ״במהלך השנים, מדינת ישראל עמדה תמיד לצד מצרים, תוך שהיא מסייעת לה בכל עת ובכל מקום. דוגמה בולטת לכך, היא כאשר מצרים התקשתה להילחם במדינה האיסלאמית בסיני ופנתה לישראל בבקשה לסיוע, כוחותינו פעלו באוויר וביבשה בכדי לסייע לה. אבל במצב הנוכחי, כאשר ישראל נאבקת על ביטחונה, מצרים נעמדת על הרגליים האחוריות ומתנגדת לפעילות צה"ל ברפיח ובציר פילדלפי. יתר על כן, מצרים לא נקטה בצעדים משמעותיים בכדי למנוע את ההברחות הרבות מעל ומתחת לציר פילדלפי. ישראל חייבת לפעול אך ורק על מנת להבטיח את האינטרסים הביטחוניים שלה, ואם מצרים תחליט לשבור את הכלים, גם מדינת ישראל תהיה צריכה לנקוט בצעדים בהתאם".
בתוך כך, הערוץ הלבנוני אל-מיאדין דיווח מפי מקורות פלסטיניים כי מצרים הודיעה לארגוני הטרור שלא תאפשר לישראל לפעול בציר פילדלפי - ואף הדגישה כי "כל תוקפנות בגבול היא מתקפה נגד הביטחון הלאומי-המצרי".
אתמול דווח ברשת "סקיי ניוז" בערבית כי ישראל הודיעה באחרונה למצרים על כוונתה להכניס כוחות לרפיח ולאזור ציר פילדלפי, על אף התנגדותה הנחרצת של מצרים. על פי הדיווח, קהיר דחתה את הבקשה. אמש אמר ראש הממשלה בנימין נתניהו במסיבת העיתונאים שכינס כי "היחסים עם מצרים מתנהלים באופן שוטף ותקין בין הממשלות כל הזמן. לכל אחד מאיתנו יש אינטרסים יש למצרים צורך להגיד דברים מסוימים. הם דואגים לאינטרסים שלהם ואנחנו לשלנו".
הבוקר העריך במעריב ד"ר אופיר וינטר, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי ובאוניברסיטת תל אביב, כי היחסים בין ירושלים לקהיר מתקררים בעיקר על רקע החשש המצרי מזליגה של פליטים מרצועת עזה לשטח סיני. "מצרים חרדה מכך שפליטים עזתים יתדפקו על גבולותיה בין אם בלחץ ישראלי מכוון ובין אם בשל המצוקה ההומניטרית ברצועה", כתב, "סיטואציה כזו עלולה לערער את היציבות הביטחונית בסיני ולהעמיס על מצרים עול כלכלי נוסף. כמו כן, הצבא המצרי מעדיף שלא לעמוד בדילמה בין השמירה על ריבונות מצרים להפגנת סולידאריות עם הפלסטינים".
עם זאת, לדברי המומחה לישראל ולמצרים ישנם עדיין אינטרסים משותפים רבים ופוטנציאל הנזק לשני הצדדים מפיצוץ ביחסים הוא גדול. "למצרים מיועד תפקיד מרכזי גם ביום שאחרי המלחמה בנושאים כגון מניעת ההתעצמות המחודשת של גורמי טרור בעזה, הכשרת כוחות שיטור פלסטיניים שימלאו את הוואקום שיותיר אחריו חמאס ומעורבות בשיקום הרצועה", הוסיף, "אם ישראל תעמיק את התנתקותה מעזה, מצרים תוכל להעמיד לטובת הרצועה תשתיות אנרגיה ומים, נמלי ים ואוויר ואזורי תעשייה, שכבר קיימים בחלקם בצפון סיני".