ב"וול סטריט ג'ורנל" דווח הערב (שישי) אודות חילוקי דעות פנימיים בין המנהיגים בחמאס, אשר מונעים מהארגון מלהגיע להסכמה סביב ההצעה של ארה"ב וקטאר שגובשה בפסגה בפריז.
לפי הדיווח, יחיא סינוואר "התעייף" לאחר ארבעה חודשים של מלחמה, ואמר שמוכן לקבל את ההצעה להפסקת אש ראשונית של שישה שבועות בשלב זה. מנגד, מנהיגי הארגון בחו"ל דורשים יותר ויתורים ורוצים לנהל משא ומתן על הפסקת אש קבועה שתביא לסיום המלחמה.
בתוך כך, הטרוריסט איסמעיל הנייה, אחד מראשי ארגון הטרור חמאס, התייחס יחד עם זיאד אל-נחלה, מזכ"ל תנועת הג'יהאד האיסלאמי, לאפשרות של עסקת חטופים נוספת. השניים ציינו כי "כל הפסקת אש תהיה מבוססת על סיום של המלחמה". השניים חזרו על הדרישה להוצאה מלאה של כוחות צה"ל משטח הרצועה, זאת במסגרת כל שחרור חטופים נוסף.
"המשא ומתן חייב להוביל להסרת המצור, שיקום, והשלמת עסקת החליפין", הוסיפו. בנוסף לכך, השניים הציגו דרישה להקמת מדינה פלסטינית, במסגרת כל הסכם שיביא לסיום המלחמה.
כמו כן, אוסאמה חמדאן, אחד ממנהיגי ארגון הטרור שנמצא בלבנון, חזר על דרישת הנייה ל"סיום המצור", והפסקת אש ארוכה. "אנו מחויבים לקשר הפוליטי בין עזה לגדה המערבית, ולא נקבל שום התערבות ישראלית בניהול ענייני פלסטינים", הבהיר.
בנוסף, הדגיש כי בכל עסקת חטופים נוספת, ידרשו את שחרורם של כמה מהמחבלים המסוכנים ביותר שנמצאים בכלא הישראלי, ביניהם מרואן ברגותי ואחמד סעדאת.
ברגותי נולד בכפר כובאר, השוכן צפונית-מערבית לרמאללה, והפך לפעיל בתנועת הפת"ח בגיל 15. בשנת 1976, כשהיה בן 18, נעצר ברגותי לראשונה על ידי ישראל בשל פעילות עוינת ובכלא למד את השפה העברית. ברגותי היה אחד ממנהיגי האינתיפאדה הראשונה ב־1987, והוביל עצרות ענק כנגד השלטון ביהודה ושומרון. במהלך ההתקוממות נעצר על ידי ישראל וגורש לירדן, שם שהה שבע שנים עד שהותרה חזרתו במסגרת הסכמי אוסלו בשנת 1994.
עם תחילת האינתיפאדה השנייה בשנת 2000 הפך ברגותי למנהיג פופולרי כאשר הנהיג את ארגון התנזים, אשר היווה למעשה את הזרוע הצבאית של הפת"ח, שהייתה אחראית לפיגועים רבים נגד ישראלים. תחת הנהגתו פעל הארגון בצורה הדומה לארגוני טרור כגון חמאס או הג'יהאד האסלאמי, והתמחה בירי על מכוניות ישראליות ממארבים. כמו כן ביצע הארגון פיגועי התאבדות תחת השם גדודי חללי אל-אקצא.
ברגותי אחראי לביצוען של עשרות התקפות טרור ופיגועים כנגד ישראלים, ובהן הפיגוע במסעדת סבארו בירושלים באוגוסט 2001; פיגוע ההתאבדות הכפול במדרחוב בן יהודה בדצמבר 2001; הפיגוע בקפה מומנט במרץ 2002; הפיגוע במועדון השפילד קלאב בראשון לציון במאי 2002; הפיגוע באוניברסיטה העברית בהר-הצופים ביוני 2002; הפיגוע ברחוב אלנבי בתל אביב בספטמבר 2002; הפיגוע בחוות הדלק והגז פי גלילות; הנחת מטענים על פסי הרכבת ברמלה ובלוד. בפיגועים אלו נהרגו 66 בני אדם ונפצעו כ-500.
התרעות פיקוד העורף